אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ער״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 273
א׳[שם]
מתני' המגדיש לתוך שדה חבירו שלא ברשו' ואכלתן בהמתו של בעל השדה פטור אם הוזקה בהן בעל הגדיש חייב אם הגדיש ברשות בעל השדה חייב. לימא תנן סתמא דלא כר' דאי ר' האמר בכולן אינו חייב עליו עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור. אמר רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן שמנהגן היה לעשות כל בני הבקעה בגורן אחד זה גדישו וזה גדישו וממנין שומר דכיון דא"ל עול וגדיש עול ואינטר לך א"ל. לכאורה פליגי אירושלמי דפ' שור שנגח את הפרה דאמר ר' ירמי' הכל מודים בשדה שהוא אומר הכניסהו ושומריהו את. מה פליגין בחצר רבי אומר חצר כשדה ורבנן אומר חצר כבית משמע דבשדה לכולי עלמא בסתמא לא מיחייב ובבית סתמא לכ"ע מיחייב ובחצר דוקא פליגי והכא בשדה עסקינן וקאמ' דלא כרבי משמע אבל לרבנן א"ש דמיחייב. ונראה בעיני דה"ק נימא דלא כר' ומחלקותו והא דנקט דלא כר' משום דר' מיקל טפי ופטר בחצר ואע"ג דהו"ל למימר מני מתניתין לא רבי ולא רבנן אפילו הכי אית לן לפרש הכי ולהשוות הירושלמי עם גמרא דידן. ושנינן בדנטר בי דרי דהואיל והוא שומר הוה ליה כמו בית דכ"ע מיחייב בסתמא. והכי אמרי' בירוש' אמר ר' יצחק גדישין בשדה ככלים בבית כלו' מה כלים בבית לכ"ע בסתמא מיחייב אף גדישין שבשדה לכ"ע בסתמ' מיחייב. א"ר יוסי בר מן תפתר כהדא דאית לי' סוריגר. ונראה בעיני דהיינו נטר בי דרי וכדאוקמ' ר"פ:
מתני' המגדיש לתוך שדה חבירו שלא ברשו' ואכלתן בהמתו של בעל השדה פטור אם הוזקה בהן בעל הגדיש חייב אם הגדיש ברשות בעל השדה חייב. לימא תנן סתמא דלא כר' דאי ר' האמר בכולן אינו חייב עליו עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור. אמר רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן שמנהגן היה לעשות כל בני הבקעה בגורן אחד זה גדישו וזה גדישו וממנין שומר דכיון דא"ל עול וגדיש עול ואינטר לך א"ל. לכאורה פליגי אירושלמי דפ' שור שנגח את הפרה דאמר ר' ירמי' הכל מודים בשדה שהוא אומר הכניסהו ושומריהו את. מה פליגין בחצר רבי אומר חצר כשדה ורבנן אומר חצר כבית משמע דבשדה לכולי עלמא בסתמא לא מיחייב ובבית סתמא לכ"ע מיחייב ובחצר דוקא פליגי והכא בשדה עסקינן וקאמ' דלא כרבי משמע אבל לרבנן א"ש דמיחייב. ונראה בעיני דה"ק נימא דלא כר' ומחלקותו והא דנקט דלא כר' משום דר' מיקל טפי ופטר בחצר ואע"ג דהו"ל למימר מני מתניתין לא רבי ולא רבנן אפילו הכי אית לן לפרש הכי ולהשוות הירושלמי עם גמרא דידן. ושנינן בדנטר בי דרי דהואיל והוא שומר הוה ליה כמו בית דכ"ע מיחייב בסתמא. והכי אמרי' בירוש' אמר ר' יצחק גדישין בשדה ככלים בבית כלו' מה כלים בבית לכ"ע בסתמא מיחייב אף גדישין שבשדה לכ"ע בסתמ' מיחייב. א"ר יוסי בר מן תפתר כהדא דאית לי' סוריגר. ונראה בעיני דהיינו נטר בי דרי וכדאוקמ' ר"פ:
1
ב׳[שם]
מתני' השולח את הבערה ביד חדש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. אמר רשב"ל משמי' דחזקי' לא שנו אלא שמסר לו גחלת וליבה. אבל מסר לו שלהבת חייב. מ"ט מעשה דידיה גרמה ליה. ור"י אמר אפי' מסר שלהבת נמי פטור מ"ט צבתא דחרש קא גרים ולא מיחייב עד דמסר לו גווזא דהיינו קוצים וסילוותא דהיינו עצים דקים ושרגא דההוא ודאי מעשה דידיה קא גרמא ליה. ונראה דלא מיחייב עד דמסר ליה כל שלשתן גווזא וסילתא ושרגא. אבל פר"ח זצ"ל עד דמסר ליה גווזא או סילתא או שרגא:
מתני' השולח את הבערה ביד חדש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. אמר רשב"ל משמי' דחזקי' לא שנו אלא שמסר לו גחלת וליבה. אבל מסר לו שלהבת חייב. מ"ט מעשה דידיה גרמה ליה. ור"י אמר אפי' מסר שלהבת נמי פטור מ"ט צבתא דחרש קא גרים ולא מיחייב עד דמסר לו גווזא דהיינו קוצים וסילוותא דהיינו עצים דקים ושרגא דההוא ודאי מעשה דידיה קא גרמא ליה. ונראה דלא מיחייב עד דמסר ליה כל שלשתן גווזא וסילתא ושרגא. אבל פר"ח זצ"ל עד דמסר ליה גווזא או סילתא או שרגא:
2