אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ער״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 279

א׳[שם]
ת"ר המדליק את הגדיש והיה בו כלים ודלקו ר"י אומר משלם כל מה שבתוכו וחכ"א אינו משלם אלא גדיש של חטים או גדיש של שעורין ורואין כאילו מקום כלים מלא תבואה. במד"א במדליק בתוך שלו והלכה ודלקה בתוך של חבירו. אבל במדליק בתוך של חבירו ד"ה משלם כל מה שבתוכו. רבא מתרץ לטעמיה בכלים שדרכן להטמין בגדיש. ומודה ר' יהודה לחכמים במשאיל מקום לחבירו להגדיש והגדיש והטמין שאינו משלם אלא דמי גדיש בלבד אם הבעיר בעל השדה דא"ל דלא קביל עליה אלא נטירותא דגדיש. להגדיש חטים והגדיש שעורין. שעורין והגדיש חטים. חטים וחיפן בשעורין. שעורין וחיפן חטים שאינו משלם אלא דמי שעורין בלבד אע"פ שנתן לו רשות לחטים אינו משלם אלא שעורין דא"ל אני לא ראיתי אלא שעורין לפיכך לא נזהרתי בהם כ"כ. פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל במדליק בתוך שלו איירי. דאי במדליק בתוך של חבירו שעורין והגדיש חטים למה לא ישלם חטים כיון דחזי להו ובסמוך מדמו להו לנותן דינר לאשה ופשעה בו משמע דהיינו מדליק בתוך שלו ואכלה בתוך של חבירו:
1
ב׳[דף ס"ב ע"א]
אמר רבא הנותן דינר זהב לאשה ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא והלכה והזיקתו משלמת של זהב משום דא"ל מאי הוה לך גביה דאזיקתיה בידים ששרפתו או שהשלכתו לנהר:
2