אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רפ״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 283
א׳ואשר שאלת על ראובן שתובעו את שמעון מאה דינר שמסר אותו למלכות. השיב שמעון אין לך בידי. מעולם לא דברתי כנגדך למלכות. וחייבוהו ב"ד שבועת היסת בתקנת דר"נ וראייתם ממה שפירש בקונטרס בפ' יש נוחלין בההיא דשלח רבב"א לרב יוסף עבדי גנבת והלה אומר לא גנבתי. מה טיבו אצלך אתה מכרתיו לי אתה נתת לי במתנה רצונך השבע וטול. נשבע ונוטל ואינו יכול לחזור בו. דמאי דנקט עבדי גנבת רבותא נקט דל"מ בשאר מטלטלין שהנתבע חייב שבועה כדי שלא ישלם והפכה לשכנגדו דלא מצי למיהדר ולמימר אשבע אני ואפטר אלא אפי' עבדים דלא שייכא בהו שבועה כלל אפ"ה כיון שהשביעו לא מצי למיהדר. והוקשית על פירוש זה למימר דאין כאן שבועה על הנתבע כיון שזה טוען גנבת ואחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן דכי ההיא דכל הנשבעין דזה אומר גנובים וזה אומר שאולים ואיני יודע מאי קשיא לך דשבועת היסת מנין לך להפקיע מטעם זה דנהי דאין נאמן לומר גנובים להוציאו בולא כלום כמו בטענת שאולים. מ"מ שבועת היסת מיהא איכא מטעם דחזקה דאין אדם תובע אלא א"כ יש לו עליו. ואפי' היה כדבריך דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן ושבועת היסת נמי ליכא מכל מקום לאו כולהו בחדא מחיתא מחיתינהו. ואם ממעשה אינש לא חשיד. מדיבודא (אפשר) מיהא אפשר דחשיד. ואפי' ממעשה נמי אין לדמות כל עניני איסורין אהדדי ואין לך אלא מה שאתה מוצא גניבה ולא שאר הפסד דמה לי מוסר ומה לי נגזל. ולשונך שכתבת דאין לשום אדם להחזיק חבירו בעבירות אם לא הוחזק באותה עבירה בעדים. לא הבנתי דאם בכל העבירות אתה בא לומר כן ל"ש גנובין ל"ש גזולין אם כן גם כשיאמר שאולין לא יהא נאמן דהא מחזיקו בגזלן כמו שאומר לקוחין אם לא תחלק בין בא לידו בתורת שאלה לבא בידו בתורת גזל. מיהו אין נראה לי לחלק בכל זה אלא בכל דבר יש שבועת היסת ואפי' בקרקעות כמו שפי' רב האי גאון זצ"ל מדרבנן כמו שפי' במקום אחר בתוך ב"ב בח"ז ב"ת הבתים. ולכאורה סתם אורה ע"י גזל ולא חלק הגאון דבר. ואתה זך ונבר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כחשקי יצחק בר אברהם זצ"ל תנצב"ה:
1