אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ש״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 305
א׳[דף ע"ב ע"ב]
מתני' גנב עפ"י שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל. אוקמ' בגמ' לאביי דהילכתא כוותיה דאמר עד זומם למפרע הוא נפסל כגון שהעידו בבת אחת דכיון שהעידו בב"א ליכא למימ' בשעת עדות טביחה פסולין הוו. ואע"ג דפסלינן להו למפרע דהא תוך כדי דיבור הוה והזמה לא איכפת לן אי בזה אחר זה ובלבד שיזומו על הטביחה תחילה. גנב עפ"י שנים וטבח ומכר עפ"י שנים אחרים אלו ואלו נמצאו זוממין הראשונים משלמין תשלומי כפל והאחרונים משלמין לו תשלומי שלשה. נמצאו אחרונים זוממין הוא משלם תשלומי כפל והאחרונים משלמין לו תשלומי שלשה . אחד מן הראשונים זומם בטלה כל העדות שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה:
מתני' גנב עפ"י שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל. אוקמ' בגמ' לאביי דהילכתא כוותיה דאמר עד זומם למפרע הוא נפסל כגון שהעידו בבת אחת דכיון שהעידו בב"א ליכא למימ' בשעת עדות טביחה פסולין הוו. ואע"ג דפסלינן להו למפרע דהא תוך כדי דיבור הוה והזמה לא איכפת לן אי בזה אחר זה ובלבד שיזומו על הטביחה תחילה. גנב עפ"י שנים וטבח ומכר עפ"י שנים אחרים אלו ואלו נמצאו זוממין הראשונים משלמין תשלומי כפל והאחרונים משלמין לו תשלומי שלשה. נמצאו אחרונים זוממין הוא משלם תשלומי כפל והאחרונים משלמין לו תשלומי שלשה . אחד מן הראשונים זומם בטלה כל העדות שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה:
1
ב׳[שם]
איתמר עד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל רבא אמר מיכן ולהבא הוא נפסל. והילכתא כאביי. פר"ח זצ"ל כגון ראובן שהוציא שטר על שמעון בניסן בשנת תשצ"ח שלוה ממנו כך וכך ממון וזמן השטר באחד בניסן שנת תשצ"ז בירושלים ועדים הכתובים בשטר לוי ויהודה באו בניסן בשנת תשצ"ח והעידו בב"ד על כתב ידם ונתקיים השטר ונתחייב שמעון לפורעו והלך שמעון והביא עדים באלול בשנת תשצ"ח והעידו כי לוי ויהודה היו עמנו בבבל באחד בניסן בשנת תשצ"ח ונעשו זוממין כל עדות שהעידו משעת שנתקיימה עדותן בב"ד והוא יום אחד לניסן לשנת תשצ"ח מאותו היום ולהלן עדותן בטילה ואי אפשר לומר מאחד בניסן שנת תשצ"ח שיתכן שקודם שהוציאו בב"ד והוא יום אחד בניסן שנת תשצ"ח בו ביום נכתב ונחתם ומקודם לכן כשרים היו ולא מפסדי לכל מי שהעידו עליהם מאחד בניסן שנת תשצ"ז מספק וכן לכל שטר ושטר וכן לעדות על פה לא פסלינן ליה אלא מעת שנתגלה עדותן בב"ד. רבא מיכן ולהבא מאלול שנת תשצ"ח הוא נפסל. וראינו מי שהורה שאין העדי' נעשי' זוממין אלא עד שיודו למזימין או ישתקו שנמצאו שתיקותן הודאתן. וסמכו על זו ששנינו בפ' קמא דמכות אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו את עצמן. ואית עלייהו פירכא שאם כך הוא שאין העדים נעשים זוממים עד שיודו כי אמת דברי המזימין או ישתוקו כעין הודאה לא ימצאו זוממי זוממין לעול' כי מאחר שהודו להם כי אמת שאותו היום היו עמהם בבבל האיך יכולים להביא עדים אחרים כי באותו היום היו בירושלים:
איתמר עד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל רבא אמר מיכן ולהבא הוא נפסל. והילכתא כאביי. פר"ח זצ"ל כגון ראובן שהוציא שטר על שמעון בניסן בשנת תשצ"ח שלוה ממנו כך וכך ממון וזמן השטר באחד בניסן שנת תשצ"ז בירושלים ועדים הכתובים בשטר לוי ויהודה באו בניסן בשנת תשצ"ח והעידו בב"ד על כתב ידם ונתקיים השטר ונתחייב שמעון לפורעו והלך שמעון והביא עדים באלול בשנת תשצ"ח והעידו כי לוי ויהודה היו עמנו בבבל באחד בניסן בשנת תשצ"ח ונעשו זוממין כל עדות שהעידו משעת שנתקיימה עדותן בב"ד והוא יום אחד לניסן לשנת תשצ"ח מאותו היום ולהלן עדותן בטילה ואי אפשר לומר מאחד בניסן שנת תשצ"ח שיתכן שקודם שהוציאו בב"ד והוא יום אחד בניסן שנת תשצ"ח בו ביום נכתב ונחתם ומקודם לכן כשרים היו ולא מפסדי לכל מי שהעידו עליהם מאחד בניסן שנת תשצ"ז מספק וכן לכל שטר ושטר וכן לעדות על פה לא פסלינן ליה אלא מעת שנתגלה עדותן בב"ד. רבא מיכן ולהבא מאלול שנת תשצ"ח הוא נפסל. וראינו מי שהורה שאין העדי' נעשי' זוממין אלא עד שיודו למזימין או ישתקו שנמצאו שתיקותן הודאתן. וסמכו על זו ששנינו בפ' קמא דמכות אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו את עצמן. ואית עלייהו פירכא שאם כך הוא שאין העדים נעשים זוממים עד שיודו כי אמת דברי המזימין או ישתוקו כעין הודאה לא ימצאו זוממי זוממין לעול' כי מאחר שהודו להם כי אמת שאותו היום היו עמהם בבבל האיך יכולים להביא עדים אחרים כי באותו היום היו בירושלים:
2