אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ש״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 306

א׳וזה דבר ברור כדברי רבותי כי המודה בדבר עדות שאי אתה יכול להזימה הוא. ופירוש משנתינו ששנינו עד שיזומו את עצמן למעוטי עמנו היה ההורג או הנהרג אמרה המשנה כי אינם נעשים זוממין עד שיזומו את העדים עצמן כיצד שאמרו לעדים אתם הייתם עמנו באותו יום במקום פלוני. תלמוד ארץ ישראל היו עומדין ומעידין עליו בעשרה בניסן שגנב שור באחד בניסן וטבח ומכר בעשרה בניסן והוזמו בט"ו בניסן כל עדות שהעידו מי' בניסן עד ט"ו בניסן למפרע הרי אלו פסולות והוא כאביי שאמר למפרע הוא נפסל. והוא סיוע לפירושי' שאין נפסל אלא משעת שנתקיימה עדותן בבית דין עכ"ל. ולשון רבינו יצחק אלפסי זצ"ל כתבתי בפ' זה בורר בסנהדרין:
1
ב׳[דף ע"ג ע"ב]
אמר רבה עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו נהרגין דהכחשה תחילת הזמה היא אלא שלא נגמרה. פי' רש"י זצ"ל שהוכחשו שנים אומרים הרג ושנים אומרים לא הרג ולבסוף הוזמו שבאתה כת שלישית ואמרו עמנו הייתם. ובפר"ח זצ"ל שהוכחשו שבאו עדים ואמרו אותו היום שאמרתם פלוני הרג את פלוני במקום פלוני ההרוג או הנהרג היה עמנו במקום פלוני רחוק באותו היום יותר ממהלך יום מן המקום שאתם מעידים שהרגו באותו מקום וכיוצא בו ופליג עליה אביי. ואסקינן ובפלוגתא דאביי ורבה ה"נ פליגי ר' יוחנן ור"א דאיתמר עדים שהוכחשו בנפש ולבסוף הוזמו ר' יוחנן ור"א חד אמר נהרגין וחד אמר אין נהרגין. ואסקינן דר"י דאמר נהרגין סבר כרבה דהכחשה תחלת הזמה היא. פר"ח זצ"ל אמר רב ששת זאת אומרת הכחשה תחילת הזמה ודחאה ר"נ ואשכחנא בתלמוד אלו הן הנחנקין דאיתמר עדי מכירה ועדי גניבה בנפש חזקיה אמר אין נהרגין ר' יוחנן אמר נהרגין. חזקיה כר"ע דאמר דבר ולא חצי דבר. ואע"ג דחזקיה רבו של ר' יוחנן הוא כיון דקיי"ל דליתה לדר"ע גם השמועה דחזקיה נדחית. ור"א תלמיד דר' יוחנן הוא וקיי"ל כר"י וכרבה:
2