אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שכ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 324
א׳שמעינן מהכא דכל היכא דבעי אדם למיעבד לנפשיה מילתא דבזיא ולאורווחי דלא מצו קרובי' לממחי בידיה ולמימר לא שבקינן לך דתיעבד הכי משום דבזיא לן מילתא אלא א"כ יפייסוהו ואי פייסי מדידהו ה"נ דמצי למימחי בידיה:
1
ב׳[שם]
ההוא תורא דאלס ידא דינוקא אתא לקמיה דרבא א"ל זילי שיימוה כעבדא. והא רבא הוא דאמר כל ששמין אותו כעבד אין גובין אותו בבבל. לא צריכא דאי תפס רבא לטעמי' דאמר נזקי שור בשור ונזקי שור באדם גובין אותו בבבל. נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור אין גובין אותו בבבל. מאי שנא נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור דלא. דאלהים בעינן וליכא. נזקי שור בשור ונזקי שור באדם נמי אלהים בעינן וליכא. אלא שור בשור היינו טעמא דשליחותייהו קא עבידנא מידי דהוה אהודאות והלואות. אדם באדם ואדם בשור נמי שליחותייהו קא עבדינא מידי דהוה אהודאות והלואות. אמרי כי עבדינן שליחותייהו במילתא דקים לן בגווה במילתא דלא קים לן בגווה כגון הכא דבעי למישיימיה לא עבדינן שליחיתייהו. שור בשור ושור באדם נמי הא לא קים לן מילתא אלא שור בשור אמרי' פוק חזי היכי מיזדבנא תורי בשוקא. אדם באדם נמי פוק חזי היכי מזדבנא עבדי בשוקא. ועוד תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה דקייצי נעביד שליחותייהו. כי עבדינן שליחותייהו בממונא בקנסא לא עבדינן שליחותייהו. אדם באדם דממונא הוא נעביד שליחותייהו. כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא אדם באדם לא שכיחא לא עבדינן. בושת דשכיחא ניעבד. ה"נ דהא ר"פ אגבייה ארבע מאה זוזי לבושת. הא ליתא לדר"פ כדשלח ליח ר"ח לרב נחמן ושלח ליה חסדא חסדא קנסא קא מגבית בבבל. אלא כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא ואית ביה חסרון כיס אבל במילתא דשכיחא ולית ביה חסרון כיס או אית ביה חסרון כיס ולא שכיחא לא עבדינן שליחותייהו:
ההוא תורא דאלס ידא דינוקא אתא לקמיה דרבא א"ל זילי שיימוה כעבדא. והא רבא הוא דאמר כל ששמין אותו כעבד אין גובין אותו בבבל. לא צריכא דאי תפס רבא לטעמי' דאמר נזקי שור בשור ונזקי שור באדם גובין אותו בבבל. נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור אין גובין אותו בבבל. מאי שנא נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור דלא. דאלהים בעינן וליכא. נזקי שור בשור ונזקי שור באדם נמי אלהים בעינן וליכא. אלא שור בשור היינו טעמא דשליחותייהו קא עבידנא מידי דהוה אהודאות והלואות. אדם באדם ואדם בשור נמי שליחותייהו קא עבדינא מידי דהוה אהודאות והלואות. אמרי כי עבדינן שליחותייהו במילתא דקים לן בגווה במילתא דלא קים לן בגווה כגון הכא דבעי למישיימיה לא עבדינן שליחיתייהו. שור בשור ושור באדם נמי הא לא קים לן מילתא אלא שור בשור אמרי' פוק חזי היכי מיזדבנא תורי בשוקא. אדם באדם נמי פוק חזי היכי מזדבנא עבדי בשוקא. ועוד תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה דקייצי נעביד שליחותייהו. כי עבדינן שליחותייהו בממונא בקנסא לא עבדינן שליחותייהו. אדם באדם דממונא הוא נעביד שליחותייהו. כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא אדם באדם לא שכיחא לא עבדינן. בושת דשכיחא ניעבד. ה"נ דהא ר"פ אגבייה ארבע מאה זוזי לבושת. הא ליתא לדר"פ כדשלח ליח ר"ח לרב נחמן ושלח ליה חסדא חסדא קנסא קא מגבית בבבל. אלא כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא ואית ביה חסרון כיס אבל במילתא דשכיחא ולית ביה חסרון כיס או אית ביה חסרון כיס ולא שכיחא לא עבדינן שליחותייהו:
2