אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שכ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 325
א׳הילכך אדם באדם אע"ג דאית בהו חסרון כיס כיון דלא שכיחא לא עבדינן שליחותייהו. בושת אע"ג דשכיחא כיון דלית בה חסרון כיס לא עבדינן שליחותייהו. ושור בשור גובין אותו בבבל והאמר שור שהזיק אין גובין אותו בבבל. אמרי התם בתם והכא במועד. והאמר רבא אין מועד בבבל. כי קאמר רבא דנזקי שור בשור גובין בשן ורגל דמועדין מתחלתן נינהו. כר"ח זצ"ל ולא שור בלבד אלא כל שהוא כיוצא בזה גובין כגון אבות נזיקין דשור בשן ורגל ומבעה והבער ובור ושאר אבות דר' חייא ודר' אושעיא כגון ארבעה שומרים וריפוי ושבת וגנב בקרן וגזלן ועדים זוממין היכא דלא אפשר לאהדורי והמסור אע"ג דדיבורא בעלמא הני כולהו וכיוצא בהן דאינון נזקי ממון גובין אותו בבבל ואפי' דינא דגרמי גובין בבבל כדרפרם דכפייה לרב אשי ואגבייה בדינא דגרמי כי כשורא לצלמי. וכההיא דאחוי אכריא דחיטי וחייביה ר"נ ואמר רבא אם הראה מעצמו כמי שנשא ונתן ביד דמי והנה דן ר"נ בדיבורא ואחוויי. וכ"ש ביתר מזה. וכן נזקי בהמה באדם כגון ההוא ברחא דאכל ללישא ומית וחמרא דאכל נהמא ופלסיה לסלא וכיוצא בהן שהן נזקי בהמה באדם כולן מגבינן להו בבבל. ובקרן אין גובין אותו בבבל לפי שהוא תם וקיי"ל פלגא נזקא קנסא. ומועד האמר רבא אין מועד בבבל וכו' אמר רבא אי תפס לא מפקינן מיניה כההוא תורא דאלס ידא דינוקא ור"פ דאנבי לבושתא לית הילכתא כוותיה עכ"ל:
1