אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא של״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 339
א׳פר"ח זצ"ל וכיון דאוקמינן למתניתין דהיא סתמא דלא כר"י ש"מ דלית הילכתא כר' יהודה דהאמר ר' יוחנן הלכה בכל מקום כסתמא דמתניתין:
1
ב׳[שם]
מתני' המבייש את הישן חייב וישן שבייש פטור נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבושת שנאמר ושלחה ידה והחזיקה במבושיו לעולם אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוון וכדמפרש לעיל שלהי פ' כיצד:
מתני' המבייש את הישן חייב וישן שבייש פטור נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבושת שנאמר ושלחה ידה והחזיקה במבושיו לעולם אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוון וכדמפרש לעיל שלהי פ' כיצד:
2
ג׳[דף פ"ז ע"א]
מתני' זה חומר באדם מבשור שאדם משלם נזק צער ריפוי שבת ובושת ומשלם דמי ולדות ושור אינו משלם אלא נזק ופטור מדמי ולדות:
מתני' זה חומר באדם מבשור שאדם משלם נזק צער ריפוי שבת ובושת ומשלם דמי ולדות ושור אינו משלם אלא נזק ופטור מדמי ולדות:
3