אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שמ״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 349
א׳ובתשובות רב מתתיה זצ"ל כתב ראובן דאפקיר זוזי גבי לאה ולאו אינתת גבר הוות ולבתר כן אתנסיבה ואתא ראובן ותבעינן מינה בבי דינא ונפלה שבועה עלה אית מן הדין להשביעה והיא אשת איש או לא. כך דאינו כיון דהויא אשת איש לא משביעינן לה. ואי אמר בעלה לא מה נפקנא אינתיתי לבי דינא לא מפקינן שלא תתגנה על בעלה. והיינו דתנן העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורים. ואי מצטרכי למיכתב פסק דינא עלה וכדהויא פנויה מישתבעת לי מי כתוב לה דקתני נתגרשה האשה חייבת לשלם ואי לא מיצטרכי ואמרד דניחא ליה לשמותי על כן מאן דאפק דאפקידי' גביה והיא כפרה בב"ד לא יהבינא ליה רשותא אבל אי עבד מנפשיה עבד:
1
ב׳ורב משה בר חנוך גאון זצ"ל כתב ראובן דאפקיר דינר אצל אשת שמעון וכופרתו כך נראה לי שאין ב"ד יכולין להוציאה לבית הכנסת להשביעה שהיא ברשות הבעל ואף להשביעה בביתה אין להם רשות שהוא פשע בעצמו שהפקיד ביד מי שרשות אחרים עליה ולאו כל הימנה לבזות אשת איש אבל יכול להחרים בבית הכנסת סתם וילכו ויודיעהו אם הודתה יכתבו ב"ד הודאה וימסרו ביד המפקיד שאם מת בעלה או גרשה יגבה ממנה אבל כל זמן שהיא תחת הבעל אין לו עליה כלום:
2