אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שנ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 355
א׳בפרק המקבל ר' יהודה היה דורש לשון הדיוט דתניא ר' יהודה אומר אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכן כל הקרבנות שהיא חייבת. שכך כותב לה אחריות דאית לך עלי מן קדמת דנא. פירש"י זצ"ל אדם מביא קרבן עשיר על אשתו שהוא חייב בקרבן לידתה אם הוא עשיר אין יכול לומר אין לה כלום ותפטר בקרבן עני וכן בכל הקרבנות שהיא חייבת שלא בנדר ונדבה כגון קרבן לידתה וחטאת ואשם שעליה. ה"ג לה בתורת כהני'. אמר ר' יהודה לפיכך אם פטרה אינו חייב בהן שכך היא כותבת לו ואוחרן דאית לי עלך מן קדמת דנא. והכי פירושו לפיכך אם גרשה ונתן לה כתובתה ועדיין קרבנותיה עליה אינו חייב בהן. וללשון הספרים איני יודע לפרשו כראוי עכ"ל. והרב ר' אלחנן בן ר' יצחק ז"ל כתב דגרסינן כגירסת הספרים וכן כל הקרבנות שהיא חייבת שכך כתב לה ואחריות דאית לך עלי מן קדמת דנא. וה"פ מדכתב לה דאית לך עלי ש"מ שמחייב עצמו לקרבנו' שהיא חייבת שמסתמא בחובותיה אינו מדבר שישלם חובות שהיא חייבת שאפילו כשהיא תחתיו אם לוותה שלא לצורך מזונות דבר שאינו חייב ליתן לה אינו פורע כש"כ מה שלוותה מקודם לכן ואפי' קרבנותיה אינו חייב בנדרים ונדבות אם אינו יכול להפר לה דלאו כל כמינה שתפסידנו כל מה שיש לו בנדרים כשיקניטנה אבל יכול להפר דחשיב כדברים שבינו לבינה משום הפסד ממונו אם יתחייב לפרוע בשבילה אפ"ה נראה שאינו חייב לפרוע אלא בקרבנות שהן חובה לכפרתה או להכשירה לאכול בתרומה או לשתות ביין אם נדרה:
1