אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שע״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 375
א׳במתני' פרע את ראש האשה בשוק נותן לה ארבע מאות זוז זה הכלל הכל לפי כבודו. אמר ר' עקיבא אפי' עניים שבישראל רואין אותן כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב. ומעשה באחד שפרע ראש האשה בשוק ובא לפני ר"ע וחייבו ליתן לה ד' מאות זוז א"ל ר' תן לי זמן נתן לו. שימרה שהיא עומדת על פתח חצירה ושיבר פך של שמן לפניה ובו כאיסר שמן וגילתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת על ראשה. העמיד עליה עדים ובא לפני ר"ע א"ל לזו אני נותן ד' מאות זוז א"ל לא אמרת כלום שהחובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי פטור אבל אחרים שחבלו בו חייבין. וכן הקוצץ נטיעותיו אעפ"י שאינו רשאי פטור ואחרים שקצצו נטיעותיו חייבין. ואוקמינא הכל לפי כבורו דקאמר ת"ק לקולא קאמר דאיכא עני דלא בעי למשקל כולי האי והכל לפי כבודו דקאמר ת"ק אכולהו קאמר ופרכינן מי יהבינן זמן לחבלות והאמר ר' חנינא אין נותנין זמן לחבלות. כי לא יהבינן לחבלא דחסריה ממונא אבל לבושת דלא חסריה ממונא יהבינן:
1
ב׳[שם ע"ב]
תני רבה בר בר חנה קמיה דרב. שורי הרגת נטיעותי קצצת אתה אמרת לי להורגו אתה אמרת לי לקצצו פטור. א"ל א"כ לא שבקת חיי לכל בריה לאו כל כמיניה. א"ל איסמייה א"ל תתרגם מתניתך בשור העומד ליהרג שהמית ובאילן העומד ליקצץ שגוחה לרה"ר ומתיירא שלא יפול על איש וימות. אי הכי מאי קא טעין ליה דא"ל אנא בעינא למיעבד האי מצוה כדתניא ושפך וכסה מי ששפך הוא יכסה ומעשה באחד ששפך ובא אחר וכיסה וחייבו ר"ג עשרה זהובים:
תני רבה בר בר חנה קמיה דרב. שורי הרגת נטיעותי קצצת אתה אמרת לי להורגו אתה אמרת לי לקצצו פטור. א"ל א"כ לא שבקת חיי לכל בריה לאו כל כמיניה. א"ל איסמייה א"ל תתרגם מתניתך בשור העומד ליהרג שהמית ובאילן העומד ליקצץ שגוחה לרה"ר ומתיירא שלא יפול על איש וימות. אי הכי מאי קא טעין ליה דא"ל אנא בעינא למיעבד האי מצוה כדתניא ושפך וכסה מי ששפך הוא יכסה ומעשה באחד ששפך ובא אחר וכיסה וחייבו ר"ג עשרה זהובים:
2