אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שע״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 376
א׳כתב רבינו יצחק אלפסי זצ"ל איכא מאן דאמר דחייביה ר"ג עשרה זהובים משום קנסא דקנסיה ולא גמרינן מיניה לדינא אחריתי. וכי מעיינת בגמ' לא משכחת לה להאי סברא דאי ס"ד דקנסא הוא דקניס ר"ג ולא גמרינן מיניה לדינא אחריני אמאי גמר מיניה רב להא דתניא נטיעותי קצצת אתה אמרת לי לקוצצן פטור ש"מ טעמא דאמר הכי הא לא אמר הכי חייב:
1
ב׳[שם]
אמר רב דיקלא דטעין תלת קבי אסור למיקצייה. מיתיבי כמה יהא בזית שלא יקצצו רובע פי' רובע הקב. שאני זית דחשיב. אמר ר' חנינא לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאינתא בלא זימניה. אמר רבא אם היה מעולה בדמים שדמיו יקדים לבנין משבח פירותיו מותר:
אמר רב דיקלא דטעין תלת קבי אסור למיקצייה. מיתיבי כמה יהא בזית שלא יקצצו רובע פי' רובע הקב. שאני זית דחשיב. אמר ר' חנינא לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאינתא בלא זימניה. אמר רבא אם היה מעולה בדמים שדמיו יקדים לבנין משבח פירותיו מותר:
2
ג׳[דף צ"ב ע"א]
שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מאי האי א"ל בי גופנא קיימי א"ל מכחשן בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו פי' מקור שלהן ועיקרן. ל"א מקורייהו הבא לי קור שהוא רך לאכול וגדל סביב שרשיו כלומר עיקרם מפני שמפסיד ונאכל את הקור. רב חסדא הוה מטייל בגופני חזא דהוה בי' תאלי אמר לאריסי' עקרינהו. גופני קני דיקלי דיקלי לא קני גופני:
שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מאי האי א"ל בי גופנא קיימי א"ל מכחשן בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו פי' מקור שלהן ועיקרן. ל"א מקורייהו הבא לי קור שהוא רך לאכול וגדל סביב שרשיו כלומר עיקרם מפני שמפסיד ונאכל את הקור. רב חסדא הוה מטייל בגופני חזא דהוה בי' תאלי אמר לאריסי' עקרינהו. גופני קני דיקלי דיקלי לא קני גופני:
3
ד׳[שם]
מתני' אעפ"י שנתן לו כל ממון שבעולם אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנא' ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ומנין שאם לא מחל שהוא אכזרי שנא' ויתפלל אברהם אל האלהים:
מתני' אעפ"י שנתן לו כל ממון שבעולם אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנא' ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ומנין שאם לא מחל שהוא אכזרי שנא' ויתפלל אברהם אל האלהים:
4
ה׳[שם]
ת"ר כל אלו שאמרו סלע ומנה ומאתים וד' מאות זוז דמי בושתו הם אבל צער לבו שנתן על לבו דאגה על בושתו אינו נמחל לו אפי' נותן לו כל ממון שבעולם עד שיבקש ממנו מחילה שנאמ' ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה:
ת"ר כל אלו שאמרו סלע ומנה ומאתים וד' מאות זוז דמי בושתו הם אבל צער לבו שנתן על לבו דאגה על בושתו אינו נמחל לו אפי' נותן לו כל ממון שבעולם עד שיבקש ממנו מחילה שנאמ' ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה:
5