אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שצ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 396
א׳וכן קבלתי ממו"ר רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל שכן דרך הירושלמי להחליף אמוראים וליכא קפידא בדבר:
1
ב׳[שם]
איתמר המלוה את חבירו על המטבע ונפסל המטבע רב אמר נותן לו מטבע שהוא יוצא באותו שעה ושמואל אמר יכול לומר לו לך והוציאן במישן:
איתמר המלוה את חבירו על המטבע ונפסל המטבע רב אמר נותן לו מטבע שהוא יוצא באותו שעה ושמואל אמר יכול לומר לו לך והוציאן במישן:
2
ג׳[שם ע"ב]
אמר ר"נ מסתברא מילתיה דשמואל דאית ליה אורחא למישן אבל לית ליה אורחא למישן לא. פי' רש"י זצ"ל המלוה את חבירו שום פרקמטיא על המטבע שקצץ לו מעות נותן לו מטבע היוצא בשעת פרעון דהא קיבל עליו לתת לו מטבע והאי לאו מטבע הוא. ודוקא הלוהו פרקמטיא אבל הלוהו מעות מה שהלוהו משלם לו עכ"ל. ולפירושו משמע דאם הלוהו נמי מעותיו וקצץ לו שישלם לו מטבע דמשלם לו מטבע היוצא באותו שעה דמעות שנפסלו לאו מטבע נינהו. ולא נקט רבינו שלמה זצ"ל פרקמטיא אלא דמשום דכשמלוה שמשלם אדם מעותיו אין רגילי' להזכיר דבר אבל כשמוכר פרקמטיא אפי' אומר סתם כך וכך מעותיו צריך לשלם לו מטבע היוצא באותה שעה. וקשה לפירושו דהוה ליה למימר המוכר לחבירו על המטבע או המקיף. ועוד כיון שזקפו עליו במלוה מה לי אם הלוהו מעות מה לי אם מכר לו פרקמטיא במעות:
אמר ר"נ מסתברא מילתיה דשמואל דאית ליה אורחא למישן אבל לית ליה אורחא למישן לא. פי' רש"י זצ"ל המלוה את חבירו שום פרקמטיא על המטבע שקצץ לו מעות נותן לו מטבע היוצא בשעת פרעון דהא קיבל עליו לתת לו מטבע והאי לאו מטבע הוא. ודוקא הלוהו פרקמטיא אבל הלוהו מעות מה שהלוהו משלם לו עכ"ל. ולפירושו משמע דאם הלוהו נמי מעותיו וקצץ לו שישלם לו מטבע דמשלם לו מטבע היוצא באותו שעה דמעות שנפסלו לאו מטבע נינהו. ולא נקט רבינו שלמה זצ"ל פרקמטיא אלא דמשום דכשמלוה שמשלם אדם מעותיו אין רגילי' להזכיר דבר אבל כשמוכר פרקמטיא אפי' אומר סתם כך וכך מעותיו צריך לשלם לו מטבע היוצא באותה שעה. וקשה לפירושו דהוה ליה למימר המוכר לחבירו על המטבע או המקיף. ועוד כיון שזקפו עליו במלוה מה לי אם הלוהו מעות מה לי אם מכר לו פרקמטיא במעות:
3