אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שצ״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 397
א׳ונראה לפרש בין מכר לו פרקמטיא ובין נותן לו מעות שמיירי בהתנה עמו ע"מ שמשלם לו המטבע כיון שפירש לו כן סתמא דמילתא על מנת כן פירש שאם יפסל יתן לו מטבע היוצא דאותו שנפסל אין שמו מטבע. ושמואל סבר כיון שיצא במישן שם מטבע עליו וכמו שמפרש ר"נ דאית ליה אורחא אין שם מטבע עליו. עוד אומר רבינו דמצינו לפרש כגון שהלוהו סאה של חיטין ואמר לו אתה תחזיר לי סאה של חיטים או כך וכך מעות במאה ואילו במעות לחודייהו קצץ היה משלם לו מטבע שנפסל כמו הלוהו מעות אבל עכשיו שלא זקפם עליו במלוה גמורה שאמר לו או תכרע לי סאה של חיטין או כך וכך מעות יתן לו מטבע היוצא באותה שעה. ומיהו לכולהו לישני דפרישית אם הלוהו מעות סתם מעות שהלוה לו שיפרעו לו אע"פ שנפסלו כדברי רש"י זצ"ל עכ"ל ר' שמשון זצ"ל. ופסק ר"ת זצ"ל דקיי"ל כשמואל כדאוקמא ר"נ. ותו מצאתי תשובת רש"י זצ"ל. אשר שאלת על המלוה חבירו ונפסלו המטבע מה ישלם לו. קיי"ל כמ"ד נותן לו מטבע היוצא באותה שעה אלא א"כ הוסיפו עליו ומטבע שלנו שנפסל לא הוסיפו עליו ולא הוזל הראשון אלא מפני ביטול הצורה לפיכך ישלם מה שלוה מחבירו ומחציות שנפסלו ישלם כמו שהיו נחלפים בשעה שהלוום - שלמה בר יצחק:
1