אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא שצ״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 399
א׳וזה לשון רבינו יצחק אלפסי זצ"ל כגון דהוה ליה גבי חבריה מאה זוזי כל זוזא מינייהו אית ביה תמני פריטין ואוסיפו עליה השתא ועבדינהו כל זוזא עשרה פריטי חזינא אי לא קא זיילי פירי מחמת ההוא תוספת אלא תרעא כדקאי קאי יהיב ליה מאה זוזי מהאי טבעא דהוא סכום כל מה דאית ליה גביה מההוא טיבעא קמא ולא מנכי ליה כלום. ואע"ג דקא שבח לענין נסכא חומשא מלבד דאינון תרתי פריטי בכל זוזא. כיון דליכא גבי שבחא לענין פירי לא איכפת ליה בההיא תוספת חומשא דאיכא בנסכא. והיינו דקאמר רב חסדא נותן לו מטבע היוצא באותה שעה. ואי קא זיילי פירי מחמת ההוא תוספת אפי' לא הוסיפו עליה אלא כל שהוא מנכי ליה מההוא טיבעא כוותיה. ואי אוסיפו עליה טפי מחומש אע"ג דלא קא זיילי פירי לא יהיב ליה מהאי טיבעא דנפיק אלא כשיעורא דאית ליה מטיבעא קמא. וכ"ש אי דזיילא פירי דמנכי להו כל ההוא טופיינא דאוסיפו ליה עד גמירא. והוא הדין למלוה לחבירו על המטבע ופחתו ממנו. וה"ה נמי במקום שנושאין ונותנין בכספים של משקל ופחתו מן הכסף שבהן או שהוסיפו עליו הכל ענין אחד הוא עכ"ל וכן פר"ח זצ"ל. וכן הלכה:
1
ב׳וזה לשון הרב רבינו משה בר מימון זצ"ל. המלוה את חבירו על המטבע וכן הכותב לאשתו מטבע ידועה בכתובתה ופירשו משקלו והוסיפו על משקלו. אם הוזלו הפירות מחמת התוספ' מנכה לו תוספת אפי' הוסיפו עליו כל שהוא. ואם לא הוזלו מחמת התוספ' אינו מנכה לו אלא נותן לו מטבע היוצא באותה שעה. וכגון שהוסיפו עליו עד חמישיתו כגון שהיה משקלו ארבעה ועשאו חמשה אבל אם הוסיפו עליו יותר על חמישיתו מנכה לו כל התוספת אע"פ שלא הוזלו:
2
ג׳וכן מר רב שר שלום גאון זצ"ל ורב יצחק גאון זצ"ל וכל הגאונים פסקו דקיי"ל כשמואל וכדאוקמא רב נחמן ואע"ג דאותיביה רבא תרתי תיובתא הא פרקינהו וקיבלינהו רבא לפירוקא מיניה. ואע"ג דפי' רש"י זצ"ל ההוא דבעא מיניה רבא מרב חסדא גבי הוסיפו על המטבע דאליבא דרב קמיבעיא ליה אעפ"כ מתוקמא נמי אליבא דשמואל כגון דאית ליה אורחא ליזל למישן:
3