אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ת״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 401
א׳כתב רבינו יצחק אלפסי זצ"ל הא דאמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור והצורם אוזן פרתו של חבירו פטור והשורף שטרותיו של חבירו פטור. לית הילכת' כוותיה בכולהו דהא אסקינא שלהי שמעתין אמר אמימר מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא מאן דלא דאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי ניירא בעלמא. הוה עובדא וכפייה רפרם לרב אשי ואגבי ביה דמי כשורא לצלמי. וכן הילכתא. אלא מיהו ה"מ היכא דקא מודה ליה דקושטא קא טעין עליה ומחמת דשריף ליה לשטריה הוא דלא מצי גבי ליה. אבל היכא דלא קא מודה ליה דקושטא קטעין אי נמי מודה ליה ולא מחמת דשריף ליה הוא דלא מצי גבי ליה לא מיחייב כדאמ' מתקיף לה רמי בר חמא היכי דמי אי דאיכא סהדי דידעי מאי הוה כתיב בשטרא ניכתוב ליה שטרא אחרינא. ואי דליכא סהדי מנא ידעינן. אמר רבינא תהא במאמינו עכ"ל פירש"י זצ"ל במאמינו שורף לבעל השטר ככל מה שיאמר שכך היה כתוב בו ואפילו הכי פטור לרבה:
1