אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ת״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 409
א׳וכן נראה לרבינו יואל בר יצחק הלוי זצ"ל דלא מיחייב הדיוט לשלומי עד שיתרה בו. כדתניא נפרצה אומ' לו גדור נפרצה אומ' לו גדור נתיאש הימנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותה. מדקתני גדור תרי זימני משום דהתרו בו. ומשם ילפינן למראה דינר לשולחני דחייב. ועוד פי' דאומן כגון דנכו ואיסור אפי' א"ל חזי דעלך קסמיכנא פטור. ותדע דהא אוקי לעיל הא דתני לעיל אומן פטור הדיוט חייב כדנכו ואיסור. וה"פ אומן פטור אע"ג דא"ל דעלך קא סמיכנא שא"ת הא דאמר אומן פטור כגון דלא א"ל עלך סמיכנא זה היה כל זמן שלא סמך שיתחייב ודוקא כיוצא באלו כגון מראה דינר צריך לומר חזי דעלך קסמיכנא דאי לא. אמר סבור הייתי כי היכי דשאיל לדידי ה"נ שאיל לאחריני ולא יקנה בעצתי לבדי:
1