אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תכ״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 421
א׳ומדשקיל וטרי לאוקמי סוגי' דשמעתין כשמואל ואמר אלא לשמואל מאי תקנתי' ש"מ דהלכת' כוותי':
1
ב׳מתני' הגוזל את חבירו ונשבע לו והודה לו על הקרן ונתן לו ולא נתן לו את החומש מחל לו על הקרן ולא מחל לו על החומש מחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות שוה פרוטה בקרן אין צריך לילך אחריו נתן לו את החומש ולא נתן לו את הקרן מחל לו החומש ולא מחל לו על הקרן מחל לו על זה ועל זה חוץ משוה פרוטה בקרן צריך לילך אחריו. נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש הרי זה משלם חומש על חומש עד שתתמעט הקרן משוה פרוטה. וכן בפקדון או בתשומת יד או בגזל או בעשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר הרי זה משלם קרן וחומש ואשם:
2
ג׳[שם]
אלמא חומש ממונא הוא מדאיצטריך ליה למתני אינו צריך לילך אחריו אלמא ממונא הוא גביה ואי מיית גזלן משלמי יורשיו. ועוד מדקתני הרי זה מוסיף חומש על חומש ש"מ ממונא כפריה. ותניא נמי הכי הגוזל את חבירו ונשבע לו ומת יורשיו משלמין קרן וחומש ופטורין מן האשם אלמא חומש ממונא ורמינהו והשיב את הגזילה ומה ת"ל אשר גזל על מה שגזל משלם חומש ואשם ואינו משלם על מה שגזל אביו יכול לא ישיבנו כל עיקר ת"ל את העושק מה ת"ל אשר עשק שיכול ישלם חומש ואשם ת"ל על מה שעשק הוא משלם ואינו משלם על מה שעשק אביו יכול לא ישיבנו כל עיקר ת"ל את הפקדון ומה תלמוד לומר אשר הפקד אתו כל זמן שעמו ישיבנו אין עמו משיב דמיו עדיין אני אומר אימתי אינו משלם חומש ואשם על גזל אביו בזמן שהוא לא נשבע לא הוא ולא אביו מנין ת"ל אשר גזל ואשר עשק וזה לא גזל ולא עשק. אמר רב נחמי' לא קשיא כאן מתני' שהודה אביו בחייו אחר שנשבע ונתחייב לו חומש משלמי יורשין. ברייתא דבתורת כהנים שלא הודה. אי לא הודה קרן נמי לא ישלם וכי תימא הכי נמי והא מדקמהדר תנא אחומש מכלל דקרן משלם ועוד תניא עדיין אני אומר אימתי משלם קרן על גזל אביו בזמן שנשבע הוא ואביו. הוא ולא אביו אביו ולא הוא לא הוא ולא אביו מנין ת"ל גזילה ועושק פקדון ואבידה יש תלמוד ויתיב רב הונא וקאמר להא שמעתא א"ל רבה בריה יש תלמוד קאמר מר ותנא מקרא מייתי לה מדכתב כל הני ריבויי הוא שחייב הבן לשלם. או ישתלמון קאמר מר ומסברא הוא משלם ולא מקרא. וא"ל יש תלמוד קאמינא מריבויי דקראי. אמרי מאי לא הודה לא הודה אביו והודה בנו הילכך קרן משלם אבל חומש לא. מיעטיה קרא מחומש על גזל אביו. אמרי ונחייב בנו חומש אשבועה דידיה דקתני בנשבע הוא לפטורא וכיון דבן נשבע והודה אמאי פטור אמרי בשאין גזילה קיימת דלאו עליה דמיא לשלומי כדתנן הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם. הילכך כי כפר כפירת דברים בעלמא הוא ושבועת ביטוי היא דליכא חומש אי בשאין גזילה קיימת קרן נמי לא לישלם לא צריכא דאיכ' אחריות נכסים שהניח להם אביהן קרקע ואישתעבוד נכסים ואי איכ' אחריות נכסים מאי הוי מלוה על פה היא ומלוה על פה לא גביא. ואע"ג דפסקינן הילכתא בפ' גט פשוט דגובה מן היורשין דוקא מלוה פסקי' וטעמא כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אבל שאר חוב דלאו מלוה לא אמרינן כשעמד בדין אחר שכפר ונשבע ובאו עדים שגזל וחייבוהו ב"ד קרן והויא לה כמלוה בשטר ומיהו חומש לא מיחייב אשבועתיה שהרי לא הודה אפי' כשיבואו עדים אי עמד בדין אפילו חומש נמי משלם דממון גמור הוא וחומש נמי לישלם אשבוע' דידיה מיהא. אמר רב הונא בריה דרב יהושע לפי שאין משלמין חומש על כפירת שעבוד קרקעות דחומש אמאי אתי אשבועתא ושבועה לא שבועה היא דקיימא לן אין שבועה על הקרקעות והאי כי אישתבע כפר ליה שעבוד קרקעות דאביו דאי לאו משום אחריות נכסים לאו עליה דמיא לשלומי. רבא אמר לעולם בגזילה קיימת ודקשיא לך דחייב הבן חומש על עצמו דהודה הכא במאי עסקינן שהיתה דיסקיא שממון אביו נתון בה מופקדת ביד אחרים וגזילה זו בתוכה דכי אישתבע האי בן קושטא אישתבע הילכך קרן משלם דהא איתיה. חומש לא משלם דכי אישתבע קושטא אישתבע דהא לא הוה ידע:
אלמא חומש ממונא הוא מדאיצטריך ליה למתני אינו צריך לילך אחריו אלמא ממונא הוא גביה ואי מיית גזלן משלמי יורשיו. ועוד מדקתני הרי זה מוסיף חומש על חומש ש"מ ממונא כפריה. ותניא נמי הכי הגוזל את חבירו ונשבע לו ומת יורשיו משלמין קרן וחומש ופטורין מן האשם אלמא חומש ממונא ורמינהו והשיב את הגזילה ומה ת"ל אשר גזל על מה שגזל משלם חומש ואשם ואינו משלם על מה שגזל אביו יכול לא ישיבנו כל עיקר ת"ל את העושק מה ת"ל אשר עשק שיכול ישלם חומש ואשם ת"ל על מה שעשק הוא משלם ואינו משלם על מה שעשק אביו יכול לא ישיבנו כל עיקר ת"ל את הפקדון ומה תלמוד לומר אשר הפקד אתו כל זמן שעמו ישיבנו אין עמו משיב דמיו עדיין אני אומר אימתי אינו משלם חומש ואשם על גזל אביו בזמן שהוא לא נשבע לא הוא ולא אביו מנין ת"ל אשר גזל ואשר עשק וזה לא גזל ולא עשק. אמר רב נחמי' לא קשיא כאן מתני' שהודה אביו בחייו אחר שנשבע ונתחייב לו חומש משלמי יורשין. ברייתא דבתורת כהנים שלא הודה. אי לא הודה קרן נמי לא ישלם וכי תימא הכי נמי והא מדקמהדר תנא אחומש מכלל דקרן משלם ועוד תניא עדיין אני אומר אימתי משלם קרן על גזל אביו בזמן שנשבע הוא ואביו. הוא ולא אביו אביו ולא הוא לא הוא ולא אביו מנין ת"ל גזילה ועושק פקדון ואבידה יש תלמוד ויתיב רב הונא וקאמר להא שמעתא א"ל רבה בריה יש תלמוד קאמר מר ותנא מקרא מייתי לה מדכתב כל הני ריבויי הוא שחייב הבן לשלם. או ישתלמון קאמר מר ומסברא הוא משלם ולא מקרא. וא"ל יש תלמוד קאמינא מריבויי דקראי. אמרי מאי לא הודה לא הודה אביו והודה בנו הילכך קרן משלם אבל חומש לא. מיעטיה קרא מחומש על גזל אביו. אמרי ונחייב בנו חומש אשבועה דידיה דקתני בנשבע הוא לפטורא וכיון דבן נשבע והודה אמאי פטור אמרי בשאין גזילה קיימת דלאו עליה דמיא לשלומי כדתנן הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם. הילכך כי כפר כפירת דברים בעלמא הוא ושבועת ביטוי היא דליכא חומש אי בשאין גזילה קיימת קרן נמי לא לישלם לא צריכא דאיכ' אחריות נכסים שהניח להם אביהן קרקע ואישתעבוד נכסים ואי איכ' אחריות נכסים מאי הוי מלוה על פה היא ומלוה על פה לא גביא. ואע"ג דפסקינן הילכתא בפ' גט פשוט דגובה מן היורשין דוקא מלוה פסקי' וטעמא כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אבל שאר חוב דלאו מלוה לא אמרינן כשעמד בדין אחר שכפר ונשבע ובאו עדים שגזל וחייבוהו ב"ד קרן והויא לה כמלוה בשטר ומיהו חומש לא מיחייב אשבועתיה שהרי לא הודה אפי' כשיבואו עדים אי עמד בדין אפילו חומש נמי משלם דממון גמור הוא וחומש נמי לישלם אשבוע' דידיה מיהא. אמר רב הונא בריה דרב יהושע לפי שאין משלמין חומש על כפירת שעבוד קרקעות דחומש אמאי אתי אשבועתא ושבועה לא שבועה היא דקיימא לן אין שבועה על הקרקעות והאי כי אישתבע כפר ליה שעבוד קרקעות דאביו דאי לאו משום אחריות נכסים לאו עליה דמיא לשלומי. רבא אמר לעולם בגזילה קיימת ודקשיא לך דחייב הבן חומש על עצמו דהודה הכא במאי עסקינן שהיתה דיסקיא שממון אביו נתון בה מופקדת ביד אחרים וגזילה זו בתוכה דכי אישתבע האי בן קושטא אישתבע הילכך קרן משלם דהא איתיה. חומש לא משלם דכי אישתבע קושטא אישתבע דהא לא הוה ידע:
3
ד׳פר"ח זצ"ל שמעינן מינה מזו השמועה אם נשבע האב והודה ומת יורשיו משלמין קרן וחומש מת האב ולא הודה והודה בנו אחריו משלם קרן ואינו משלם חומש ואם נשבע בנו והודה וגזילה קיימת בידו חייב בקרן וחומש ואם אין גזילה קיימת בידו והניח האב אחריות נכסים ונשבע הבן חייב בקרן ופטור מן החומש ומתניתין וברייתא דשמעינן מינה חומש ממונא הוא ויורשין משלמין ליה אוקמ' בנשבע האב ושעמד בדין ונתחייב והודה הבן עכ"ל. הכי סלקא לן שמעתא דחומש. דחומש דגזילה ממונא הוא. ובירושלמי דפ' אלו נערות ובירושלמי דתרומות פ' האוכל תרומה מזיד בעא למימר אליב' דרשב"ל דאמר חייבי מלקיו' שוגגין ודבר אחר פטור דחומש כפרה וקרבן הוא. וזה לשון הירושלמי מתני' פליגא על רשב"ל דאמר חייבי מלקיות שוגגין ודבר אחר פטורין מלשלם והא תנן האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש פתר לה כר' מאיר דאמר לוקה ומשלם והא תנן האוכל תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש על דעתיה דנתן בר אושעיא דאמר משלם ואינו לוקה ניחא על דעתיה דר' יוחנן דאמר אם התרו בו לוקה ואם לאו משלם פתר לה מזיד בלא התראה על דעתיה דרשב"ל כר' מאיר דאמר לוקה ומשלם אמר' ר' חנינא קומי ר' מנא ואין יסבור רשב"ל כר' מאיר כל מתני' ר' מאיר קראי ר' מאיר והכתיב איש כי יאכל קדש בשגגה וחמישיתו יוסף עליו אלמ' מיסבר סבר רשב"ל שהחומש קרבן ואפי' יסבור שהחומש אינו קרבן קרן קרבן א"ר יודן בר שלום מתני' אמרה שהקרן קנס דתנינן אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנין והן עושין תרומה אילו מן מה שאכל היה משלם יאות ותני כן האוכל תרומה טמאה משלם חולין טהורין ואם שילם טמאים יצא ולא דמי עצים חייב לו:
4