אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תכ״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 427
א׳ושמעינן מינה דלית הילכתא כרמי בר חמא דאמר ארבעה שומרין צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת. וכן כתב מורי רבי' אבי העזרי דקיימא לן כר' חייא בר יוסף וליתא לרמי בר חמא. ויש מרבותינו שהקשו הלא כמה משניות שנויות במסכת שבועות לגבי פקדון שצריך הודאה במקצת. ולכך פירשו דבדבר שידוע למפקיד כמה הפקיד וזה כופר לו הוה ליה כהלואה דאין אדם מעיז פניו וצריך הודאה מקצת אבל בפקדון שטוען הכל נגנב ממני והמפקיד אינו יודע אם כדבריו אם לאו אפי' כפר הכל נמי מישתבע מדאורייתא עכ"ל שכתב בחיבור אבי אסף:
1
ב׳[דף ק"ח ע"ב]
אתמר נגנבה באונס בליסטין מזויין דשומר שכר פטור בו ואחר כך הוכר הגנב ויכול לכופו ולהוציא מידו אמר אביי אם שומר חנם הוא רצה נשבע והבעלים יפרעו מן הגנב רצה עושה עמו דין משלם לבעלים והוא יפרע מן הגנב. ואם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע ואע"ג דפטור בליסטים מזויין הואיל והוכר הגנב ולא יפסיד כלום עליו לטרוח לפיכך הוא ישלם לבעלים ויחזור ויפרע מן הגנב. ורבא אמר אחד זה ואחד זה עושה עמו דין ואינו נשבע. נימא פליגא דרבא אדרב הונא בר חייא דשלח רב הונא בר חייא נגנבה באונס והוכר הגנב אם שומר חנם הוא רצה עושה עמו דין רצה נשבע אם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע. אמר לך רבא הכא במאי עסקינן כגון שקדם ונשבע קודם שהוכר הגנב. והא רצה עושה עמו דין קאמר הכי קאמר רצה עומד בשבועתו רצה עושה עמו דין. וכן פסק רבינו יצחק אלפסי זצ"ל:
אתמר נגנבה באונס בליסטין מזויין דשומר שכר פטור בו ואחר כך הוכר הגנב ויכול לכופו ולהוציא מידו אמר אביי אם שומר חנם הוא רצה נשבע והבעלים יפרעו מן הגנב רצה עושה עמו דין משלם לבעלים והוא יפרע מן הגנב. ואם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע ואע"ג דפטור בליסטים מזויין הואיל והוכר הגנב ולא יפסיד כלום עליו לטרוח לפיכך הוא ישלם לבעלים ויחזור ויפרע מן הגנב. ורבא אמר אחד זה ואחד זה עושה עמו דין ואינו נשבע. נימא פליגא דרבא אדרב הונא בר חייא דשלח רב הונא בר חייא נגנבה באונס והוכר הגנב אם שומר חנם הוא רצה עושה עמו דין רצה נשבע אם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע. אמר לך רבא הכא במאי עסקינן כגון שקדם ונשבע קודם שהוכר הגנב. והא רצה עושה עמו דין קאמר הכי קאמר רצה עומד בשבועתו רצה עושה עמו דין. וכן פסק רבינו יצחק אלפסי זצ"ל:
2