אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תל״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 439
א׳והיכא שמצא עדיו בעיר אחרת ואין בעל דינו לשם הרי מביא עדים לפני חכמי העיר או לפני טובי העיר ומקבלין עדותן וכותבין שכך וכך העידו בפני פלוני ופלוני ושפיר דמי. ולא נדע משהיו עדיו חולים. אבל עדים עצמם לכתוב עדותם הם עצמם וליתן בידו והוא יביא כתב ידי עדים לב"ד אי מהני שלא מדעת על מי שהם מעידים אי לאו. זה כתב רבי' שמשון בר אברהם זצ"ל בפ"ב דכתובות בשמעתתא דכותב אדם עדותו על השטר בההיא דמחאה בפני שנים ואין צריך לומר כתובו דקשיא ליה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל אטו מי תיסק אדעתא שיהי' צריך לומר כתובו אלא ודאי הוה אמינא כיון דמן הדין בעינן דעת שניה' צריך לכל הפחות כשמיחה שיאמר כתובה קמ"ל דלא צריך. ולפי מה שפי' אומר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דמה שנהגו פעמים שהעדים שולחין כתב ידן בבית דין כשאינם יכולין לילך לב"ד אומר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל שאין לקבל עדותן מפי הכתב אם לא ישלחו מדעת חייב דאין חשוב שטר כדין. וכן פירש רש"י זצ"ל בפירושי חומש מפיהם ולא מפי כתבם שלא יכתוב עדותן על השטר וישלח לב"ד. ובפ' חזקת הבתים בתוספ' רבינו שמשון זצ"ל כתוב בלשון רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל ששמע מרבינו יעקב זצ"ל שנוהגים העדים לשלוח עדותן בשטר לבית דין:
1
ב׳[שם]
אמר רבא הילכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפילו עומד וצווח. פר"ח זצ"ל וכן הלכה. פי' רש"י זצ"ל היו עדים החתומים מבקשים לילך למדינת הים מביאם מלוה לב"ד ומעידים על כתב ידם וב"ד כותבין תחתיו במותב תלתא הוינא ואתו פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ואישרנוהי וקיימנוהי כדחזי. ואפי' עומד וצווח אל תקיימוהו מזוייף הוא עכ"ל. יש פירושים שכתבו בהם שהיה הוא חולה או עדיו חולים כדלעיל. ואינו נראה לרבי' יצחק בר' שמואל זצ"ל דא"כ אמאי נקט מקיימין הא קבלת עדים נמי אמ' לעיל דבכי האי גוונא מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. ונראה לרבי' יצחק בר' שמואל זצ"ל דהכא מיירי בכל ענייני' משום דקיום השטר מדרבנן דעדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן דמי בב"ד ולא היה צריך לקיים ומדרבנן צריך לקיים. הילכך מקיימין שלא בפני בעל דין. פירש רבי' חיים כהן זצ"ל שכך יש לכתוב במותב תלתא כחדא הוינא כד אתו פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ומדאתא פלוני ופלוני ואסהיד אחתימת דידיה ואחתימות דחבריה ואתא פלוני בר פלוני ואסהיד אחתימות דידיה ואחתימות דחבריה ואישרנוהו וקיימנוהו כדחזי. ויש מרבותינו אומ' שכך צריך לכתוב. מדאתא פלוני בר פלוני ואסהיד אחתימות דידיה ואחתימות דחבריה ומנו פלוני בר פלוני ומדאתא פלוני בר פלוני ואסהיד אחתימות דידיה ואחתימות דחבריה ומנו פלוני בר פלוני אישרנוהי וקיימנוהי כדחזי. והכי אמרי' בפ' האשה שנתארמלה ההוא שטרא דנפק מבי דינא דמר שמואל והוה כת' ביה מדאתא רב ענן בר חייא ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד עימיה ומני רב חנן בר אבא ומדאתא רב חנן בר אבא ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד עימיה ומני רב ענן בר חייא אישרנוהו וקיימנוהו כדחזי. מיהו נראה דלא צריך למכתב ומנו פלוני בר פלוני אלא בשטר דיתמי כדאמר התם ההוא שטרא דיתמי הוה וחייש שמואל לב"ד טועין סבר דילמא איכא בי דינא דסביר' ליה הלכה כר' מחבירו ולא מחביריו ובהא אפי' מחביריו סבר אי עביד רווחא למילת' כי היכי דלא ליפסדו ליתמי. שמעינן מהתם דאין הלכה כר' אלא כרבנן דאמרי על מנה שבשטר הן מעידין ואין צריך להעיד כל אחד ואחד רק על חתימת ידו ולא על חתימת חבירו והיינו כדפי' רש"י זצ"ל. ועוד פירש רבינו חיים כהן זצ"ל כשבאין עדים לחתום לפני הדיינים ורוצים הדיינים לקיימו יכתבו כך. במותב תלתא כחדא הוינא בנפק שטרא דנא קדמנא ואתו פלוני ופלוני וחתמו קדמנא ואישרנוהי וקיימנוהי כדחזי. וכן כתב בפר"ח זצ"ל בפ' האש' שנתארמל' דהא עבד שמואל כר' בשטר דיתמי לרווחא דמילתא הוא דעבד והאידנא דלא חיישינן דהא אסקינא הילכתא כחכמים:
אמר רבא הילכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפילו עומד וצווח. פר"ח זצ"ל וכן הלכה. פי' רש"י זצ"ל היו עדים החתומים מבקשים לילך למדינת הים מביאם מלוה לב"ד ומעידים על כתב ידם וב"ד כותבין תחתיו במותב תלתא הוינא ואתו פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ואישרנוהי וקיימנוהי כדחזי. ואפי' עומד וצווח אל תקיימוהו מזוייף הוא עכ"ל. יש פירושים שכתבו בהם שהיה הוא חולה או עדיו חולים כדלעיל. ואינו נראה לרבי' יצחק בר' שמואל זצ"ל דא"כ אמאי נקט מקיימין הא קבלת עדים נמי אמ' לעיל דבכי האי גוונא מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. ונראה לרבי' יצחק בר' שמואל זצ"ל דהכא מיירי בכל ענייני' משום דקיום השטר מדרבנן דעדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן דמי בב"ד ולא היה צריך לקיים ומדרבנן צריך לקיים. הילכך מקיימין שלא בפני בעל דין. פירש רבי' חיים כהן זצ"ל שכך יש לכתוב במותב תלתא כחדא הוינא כד אתו פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ומדאתא פלוני ופלוני ואסהיד אחתימת דידיה ואחתימות דחבריה ואתא פלוני בר פלוני ואסהיד אחתימות דידיה ואחתימות דחבריה ואישרנוהו וקיימנוהו כדחזי. ויש מרבותינו אומ' שכך צריך לכתוב. מדאתא פלוני בר פלוני ואסהיד אחתימות דידיה ואחתימות דחבריה ומנו פלוני בר פלוני ומדאתא פלוני בר פלוני ואסהיד אחתימות דידיה ואחתימות דחבריה ומנו פלוני בר פלוני אישרנוהי וקיימנוהי כדחזי. והכי אמרי' בפ' האשה שנתארמלה ההוא שטרא דנפק מבי דינא דמר שמואל והוה כת' ביה מדאתא רב ענן בר חייא ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד עימיה ומני רב חנן בר אבא ומדאתא רב חנן בר אבא ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד עימיה ומני רב ענן בר חייא אישרנוהו וקיימנוהו כדחזי. מיהו נראה דלא צריך למכתב ומנו פלוני בר פלוני אלא בשטר דיתמי כדאמר התם ההוא שטרא דיתמי הוה וחייש שמואל לב"ד טועין סבר דילמא איכא בי דינא דסביר' ליה הלכה כר' מחבירו ולא מחביריו ובהא אפי' מחביריו סבר אי עביד רווחא למילת' כי היכי דלא ליפסדו ליתמי. שמעינן מהתם דאין הלכה כר' אלא כרבנן דאמרי על מנה שבשטר הן מעידין ואין צריך להעיד כל אחד ואחד רק על חתימת ידו ולא על חתימת חבירו והיינו כדפי' רש"י זצ"ל. ועוד פירש רבינו חיים כהן זצ"ל כשבאין עדים לחתום לפני הדיינים ורוצים הדיינים לקיימו יכתבו כך. במותב תלתא כחדא הוינא בנפק שטרא דנא קדמנא ואתו פלוני ופלוני וחתמו קדמנא ואישרנוהי וקיימנוהי כדחזי. וכן כתב בפר"ח זצ"ל בפ' האש' שנתארמל' דהא עבד שמואל כר' בשטר דיתמי לרווחא דמילתא הוא דעבד והאידנא דלא חיישינן דהא אסקינא הילכתא כחכמים:
2