אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תמ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 446
א׳הרי פי' דרב אשי סבר גזל הגוי אסור. ובפר"ח זצ"ל כתב ממעשה דרבינא ורב אשי טעות' דעכומ"ז שרי:
1
ב׳כתב מר רב צדוק גאון דאם הפקיד או הלוה גוי לישראל ומת ואינו משיב ליורשיו קאי בעון. וכתב רבינו אבי העזרי זצ"ל בפ"ק דקידושין וודאי אם ידוע ליורשיו או לאחרים חייב להשיב דכיון דהם תובעים אותו הרי גזל וקיימא לן גזל עכומ"ז אסור ואבידתו מותרת ואם ידוע לו מחזיר מפני קידוש השם וטעותו מותר כעובדא דשמואל. וה"מ שהעכומ"ז טעה מעצמו אבל לא שמטעהו דהא שמואל גופיה אמר בפ' גיד הנשה אסור לגנוב דעת הבריות ואפי' דעכומ"ז ולא יהא דעתו חמור מממונו. ואם אינו ידוע לו אינו חייב הירושה להשיב דגזל נמי לא הוי אלא כמו ויגזול את החנית ודומיא ואכלת את כל העמים שהיו נוטלים בזרוע ואפי' ידוע. אלא שמרחיקין מן הדומה לכיעור. ואם בעל נפש הוא יחזור דפ' אלו הן הנשרפין משמע דבמקום שיש חילול השם מיחייב ליה להדורי ליה אבידתו. ובירושלמי אפי' אם אין ידוע [שיש] (שאז) חילול ה' אם יש קידוש השם חייב להחזיר דגרסי' פ' אלו מציאות בירושלמי שמעון בן שטח הוה עסיק בהדין כיתנא אמרו ליה תלמידיו ארפי מינן ואנן מינך ואנן זבנין לך חד חמר ולית את לעי סגין. אזלין וזבנין ליה חד חמר מן חד סרקאי ותלי ביה ההוא מרגניתא אתון לגביה אמרין ליה. מאן כדון לית את צריך לעי תוכו אמר להון למה. אמרו ליה (אמרין ליה) זבנין לך חד חמר מן חד סרקאי ותלי ביה חדא מרגניתא אמר לון ידע ביה מרא אמרי' ליה לא. אמר לון אזול חזור לכו. אמר רב הונא בר ביבי גזל התיבון קומי ר' אפי' למ"ד גזל גוי אסור כל עמא מודו שאבידתו מותרת מה אתון סברין שמעון בן שטח כדבריו הוה בעי שמעון בן שטח הוה בעי משמע בריך הוא אלהון דיהודאי ואיכא התם טפי עובדי בכי האי גוונא:
2
ג׳[שם]
אמר שמואל דינא דמלכותא דינא אמר רבא תדע דקטלי דיקלי וגשרי גישרי ועבדינן עלוייהו. אמר ליה אביי ודילמא דאיאוש מרוותייהו מינייהו א"ל אי לא דדינא הוא היכי מיאשי. פי' רש"י זצ"ל כלומר מי הוי יאוש והא יאוש כדי הוא ואין כאן שינוי רשות ושינוי מעשה נמי ליכא דהשתא נמי גובי דדיקלא מיקרו. ורבינו שמואל בר יצחק זצ"ל פי' אי לאו דדינא הוא אמאי מיאשי היה להם לתבוע בני אדם העוברין עליהן בדין אלא ודאי מתיאשין שבדין לא הוו משלמין כלום דדינא דמלכותא דינא א"ל והא לא קא עבדי שלוחין כדאמר מלכא דמלכא אמר בכולי באגא ואינהו (ואינהו) שקלי מחד ואישתכח דלאו דינא דמלכותא הוא ואמאי עבדינהו עלייהו א"ל שליחא דמלכא כי מלכא ולא טרחי כלומר אין עליו לטרוח מזה אחד ומזה אחד איהו הוא דקא מפסיד אנפשיה דבעי מיתבא בדינא ומישקל דמי. פר"ח זצ"ל וקיימא לן כוותיה דשמואל דהא רבא קאי כוותיה ומחזיק לטעמיה:
אמר שמואל דינא דמלכותא דינא אמר רבא תדע דקטלי דיקלי וגשרי גישרי ועבדינן עלוייהו. אמר ליה אביי ודילמא דאיאוש מרוותייהו מינייהו א"ל אי לא דדינא הוא היכי מיאשי. פי' רש"י זצ"ל כלומר מי הוי יאוש והא יאוש כדי הוא ואין כאן שינוי רשות ושינוי מעשה נמי ליכא דהשתא נמי גובי דדיקלא מיקרו. ורבינו שמואל בר יצחק זצ"ל פי' אי לאו דדינא הוא אמאי מיאשי היה להם לתבוע בני אדם העוברין עליהן בדין אלא ודאי מתיאשין שבדין לא הוו משלמין כלום דדינא דמלכותא דינא א"ל והא לא קא עבדי שלוחין כדאמר מלכא דמלכא אמר בכולי באגא ואינהו (ואינהו) שקלי מחד ואישתכח דלאו דינא דמלכותא הוא ואמאי עבדינהו עלייהו א"ל שליחא דמלכא כי מלכא ולא טרחי כלומר אין עליו לטרוח מזה אחד ומזה אחד איהו הוא דקא מפסיד אנפשיה דבעי מיתבא בדינא ומישקל דמי. פר"ח זצ"ל וקיימא לן כוותיה דשמואל דהא רבא קאי כוותיה ומחזיק לטעמיה:
3