אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תמ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 445
א׳פר"ח זצ"ל מסקנא דשמעתין גזל הגוי בזמן הזה אסור. שמואל טעות עכומ"ז מותר היה חייב לו מעות וטעה בחשבון דליכא חילול השם מותר. שמואל זבן לקנא דדהבא במר דפויזא מההוא עכומ"ז ואבלע ליה זוזא. פי' קנה מזרק של זהב מן הגוי בחזקת של נחשת ועוד טעות אחר שעיכב זוז אחד מדמיו והטעהו בחשבון. כך פירש"י זצ"ל. אבל פר"ח זצ"ל ואבלע ליה זוזא נתן לו זוזא יתירה כדי שיאמר העכומ"ז בדעתו הטעיתי הקונה בכסף וימהר לילך ולא ידקדק מה מכר. וכן כתב באלפס ואבלע ליה זוזא יתירא. רב כהנא זבן מאה ועשרין חביות מעכומ"ז בכלל שהן מאה א"ל חזי דעלך קא סמיכנא פי' רש"י זצ"ל וא"ל רב כהנא לעכומ"ז חזי דעלך קא סמיכנא הוה אסור. רבינא זבן דיקלא לצלוחי הוא וההוא עכומ"ז א"ל לשמעיה קדים ואייתי ליה דעיקרא פי' פסקים על צד העיקר שהם עבים דעכומ"ז מניינא הוא דידע דמנין הפסקים מנה אבל לא ידע כמה דקין יש וכמה גסין יש:
1
ב׳רב אשי הוה אזיל בארבא חזי הני שיבשי פי' זמורות דתלו לבר מפרדיסא ותלו בהו קטפי פי' אשכולות א"ל לשמעיה סק חזי אי דישראל הוי לא תייתי אי דעכומ"ז אייתי לי שמעיה ההוא עכומ"ז א"ל דעכומ"ז שרי א"ל הכי קאמינא ליה אי דעכומ"ז הוא אייתי דקא שקיל דמי אי דישראל הוא לא תיתי לי דלא שקיל דמי. כתב רבי' שמשון בר אברהם זצ"ל מספקא לר' אם היה בדעתו של רב אשי כמו שהשיב לו או כמו שהיה סובר העכומ"ז. ואומר ר' דמשמע שלא היה רוצה לומר כמו שהיה העכומ"ז סובר דא"כ היה סובר דגזל העכומ"ז מותר שאין חילוק בין גזילו לגניבתו שאם גניבתו אסור כ"ש גזילו אסור שיש חילול השם טפי אע"פ שפעמים אינו יודע עד לבסוף. ובכל הך שמעתא לא מייתי אלא מידי דאסירי גזילו ולא אייתי מילתא דשריא ליה כגון תנאי דד' מקבל. ע"כ משמע שהיה בדעתו כמו שהשיב להעכומ"ז. עכ"ל:
2