אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תנ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 456
א׳כתב מו' רבי' אבי העזרי זצ"ל שאם קנה שוה מאה במאתים נשבע ונוטל מאתים וכן פסק בשערי השבועות:
1
ב׳[שם]
אבימי בר נאוי חמוה דרבינא הוה מסיק ארבעה זוזי בההוא גברא גנב גלימא אייתי ויהיב ליה ויהיב ליה ארבעה זוזי אחריני לסוף הוכר הגנב אתא לקמיה דרבינא אמר ליה ארבעה זוזי קמאי גנב ופרע בחובו הוא ולא בעית למיתבא ליה הני ארבעה בתראי ודאי זיל הב ליה ושקול גלימך. מתקיף לה רב כהן דילמא בהני זוזי קמאי יהביה ניהליה דהוה ליה גנב ופרע בחובו ארבעה בתראי הימוני מהימניה כדמעיקרא. איגלגל מילתא ואמטי לקמיה דרבא אמר הילכתא כרב כהן. נרשאה גנב סיפרא וזבניה לפפוניא בתמנן אזל פפוניא זבניה לבר מחוזא במאה ועשרים לסוף הוכר הגנב אמר אביי מריה דסיפרא יהיב ליה לבר מחוזא תמנן ושקיל סיפרא ואזיל בר מחוזא ושקיל ארבעין מפפוניא. מתקיף לה רבא השתא לוקח מגנב עשו בו תקנת השוק לוקח מלוקח לא כש"כ. אלא אמר רבא מריה דסיפרא יהיב ליה לבר מחוזא מאה ועשרין ושקיל סיפריה ואזיל מריה דסיפרא ושקיל ארבעין מפפוניא ושקיל תמנן מגנבא:
אבימי בר נאוי חמוה דרבינא הוה מסיק ארבעה זוזי בההוא גברא גנב גלימא אייתי ויהיב ליה ויהיב ליה ארבעה זוזי אחריני לסוף הוכר הגנב אתא לקמיה דרבינא אמר ליה ארבעה זוזי קמאי גנב ופרע בחובו הוא ולא בעית למיתבא ליה הני ארבעה בתראי ודאי זיל הב ליה ושקול גלימך. מתקיף לה רב כהן דילמא בהני זוזי קמאי יהביה ניהליה דהוה ליה גנב ופרע בחובו ארבעה בתראי הימוני מהימניה כדמעיקרא. איגלגל מילתא ואמטי לקמיה דרבא אמר הילכתא כרב כהן. נרשאה גנב סיפרא וזבניה לפפוניא בתמנן אזל פפוניא זבניה לבר מחוזא במאה ועשרים לסוף הוכר הגנב אמר אביי מריה דסיפרא יהיב ליה לבר מחוזא תמנן ושקיל סיפרא ואזיל בר מחוזא ושקיל ארבעין מפפוניא. מתקיף לה רבא השתא לוקח מגנב עשו בו תקנת השוק לוקח מלוקח לא כש"כ. אלא אמר רבא מריה דסיפרא יהיב ליה לבר מחוזא מאה ועשרין ושקיל סיפריה ואזיל מריה דסיפרא ושקיל ארבעין מפפוניא ושקיל תמנן מגנבא:
2
ג׳[שם]
מתני' זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכה אין לו אלא שכרו שכר כליו ושכר פעולה ואם אמר לו אציל את שלך ואתה תתן לי דמי שלי חייב ליתן לו:
מתני' זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכה אין לו אלא שכרו שכר כליו ושכר פעולה ואם אמר לו אציל את שלך ואתה תתן לי דמי שלי חייב ליתן לו:
3
ד׳[שם ע"ב]
ואמאי נימ' ליה מהפקירא קא זכינא דכיון דדבש שלך הוא הולך לאיבוד הרני כמציל מן הגייס וזכיתי מן ההפקר ואמאי אין לו אלא שכרו כולו דבש לישקול וגבי חמור ליכא למימר הכי דיכול להצילה הוא אבל חבית שנסדקה משתברת והכל נשפך יחד א"ר ירמיה כשעקל בית הבד כרוך עליה ולא ישפך הכל אלא מנטף מעט מעט וליכא הפקר:
ואמאי נימ' ליה מהפקירא קא זכינא דכיון דדבש שלך הוא הולך לאיבוד הרני כמציל מן הגייס וזכיתי מן ההפקר ואמאי אין לו אלא שכרו כולו דבש לישקול וגבי חמור ליכא למימר הכי דיכול להצילה הוא אבל חבית שנסדקה משתברת והכל נשפך יחד א"ר ירמיה כשעקל בית הבד כרוך עליה ולא ישפך הכל אלא מנטף מעט מעט וליכא הפקר:
4
ה׳[דף קט"ז ע"א]
מתני' ואם אמר לו אציל וכו' ולימא ליה משטה אני בך מי לא תניא הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו ואמר ליה טול דינר זה והעבירני אין לו אלא שכרו אלמא א"ל משטה אני בך הכא נמי נימ' ליה משטה אני בך אמרי הא לא דמי' אלא לסיפ' ואם א"ל טול דינר זה בשכרך והעבירני נותן לו שכרו משלם מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רמי בר חמא סיפא בצייד השולה דגים מן הים עסקי' דא"ל אפסדתן כוורי בזוזא והיינו זה דקתני טול דינר זה שאתה מפסיד. מתני' נמי שאומ' לו אמרת לי שפוך יינך להצי' דבשי שהפסו' לי ייני לפיכך חייב:
מתני' ואם אמר לו אציל וכו' ולימא ליה משטה אני בך מי לא תניא הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו ואמר ליה טול דינר זה והעבירני אין לו אלא שכרו אלמא א"ל משטה אני בך הכא נמי נימ' ליה משטה אני בך אמרי הא לא דמי' אלא לסיפ' ואם א"ל טול דינר זה בשכרך והעבירני נותן לו שכרו משלם מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רמי בר חמא סיפא בצייד השולה דגים מן הים עסקי' דא"ל אפסדתן כוורי בזוזא והיינו זה דקתני טול דינר זה שאתה מפסיד. מתני' נמי שאומ' לו אמרת לי שפוך יינך להצי' דבשי שהפסו' לי ייני לפיכך חייב:
5