אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תס״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 461
א׳וזה לשון מו' רבי' אבי העזרי זצ"ל. בשער העשרים בשערי השבועות מצאנו דקסבר נמי ישראל שאנסוהו גוים לתת להם ממון פלוני אפי' נשא ונתן פטור. וראייתו מההוא גברא דאנסוהו גוים ואחווי אחמדיה דרב מרי ורב פנחס ואמרו ליה דרי ואמטי בהדן ופטריה רב אשי משום דקסבר כי אמרי' נשא ונתן חייב ה"מ היכא דלא קמו על גבי חמרא אבל הכא כיון דקמו עלויה ואנסו עד דמטא בהדייהו מיקלא קלייה. ופי' הא דתניא ישראל שאנסוהו גוים והראה להם ממון חבירו פטור שאנסוהו בפי' הראה לנו ממון פלוני אבל אם אנסוהו להראות ממון פלוני והוא נטל בממון ונתן ביד חייב. ועל זה אמרו נשא ונתן ביד חייב. ובספר האלפס מצאתי שכתב איכא מאן דאמר כי היכי דישראל שאנסוהו גוים כו' כדפרי' לעיל. ומו' רבי' שב"ט זצ"ל כתב ואנו משיבים לרבי' האלפסי כי לא אנסוהו למידרי ולאמטויי בהדייהו אלא אנסוהו להראות אההוא חמרא ובתר הכי אמרו ליה דרי בהדן ולא אנסוהו על כך. ותו הא דרב אשי סבירא ליה דפטור גבי ההוא גברא דאפקידו גביה כסא דכספא ודקאמרי' דקאי בתרי עברי דנהרא חייב יש לומר שאינו דר הישראל במקום שיוכל האנס להפסידו. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
ההוא שותא פי' שותא מכמורת לדגים או לחיות דהוו קא מינצו עליה בי תרי האי אמר דידי הוא והאי אמר דידי הוא קם חד מנייהו מסרה לפרהדגמנא מלכא אמר אביי יכיל למימר מסרי ודידי מסרי א"ל רבא כל כמיניה אלא אמר רבא משמתי' ליה עד דמייתי לה וקיימי תרוייהו לדינא:
ההוא שותא פי' שותא מכמורת לדגים או לחיות דהוו קא מינצו עליה בי תרי האי אמר דידי הוא והאי אמר דידי הוא קם חד מנייהו מסרה לפרהדגמנא מלכא אמר אביי יכיל למימר מסרי ודידי מסרי א"ל רבא כל כמיניה אלא אמר רבא משמתי' ליה עד דמייתי לה וקיימי תרוייהו לדינא:
2