אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא תע״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 473
א׳נראה בעיני דשליש מהימן בלא שבועה כדאמר בפרק התקבל גבי גט ורב חסדא אמר דשליש מהימן דלגירושי' דהא הימניה הרי משמע דהימניה לגמרי דאי בשבועה במאי מהימניה הואיל ומשביעו ותו היכן מצאנו שבועה באיסורא אלא ודאי היניה לגמדי ותו כי פריך התם לרב הונא מהאי בריית' ושני שאני ממון דאתיהיב למחל ואי צריך לישבע מאי מחל לו כל נפקד נמי בעי שבועה אע"ג דהימניה שהפקיד בידו אלא ודאי ש"מ שהשליש נאמן בלא שבועה שאינו דומה לנפקד שטוען החזרתי לך שחייב לישבע שלא מסר לו אלא לשמור אבל שליש היינו שמוסרין לו על תנאי כשיקיים תנאו אז ימסור לו לאותו שאמרו לו למסור ועכשיו זה אומר כך היה התנאי ולא קיימת וזה אומר כך היה וקיימתי ועל דעת כן מסרו לו שניהם שכשיקיים התנאי אז ימסרו לו הילכך הוא נאמן יותר משניהם סמכו עליו והאמינו לו ונאמן בלא שבועה. וכן משמע מפי' רש"י זצ"ל דפי' התם בהתקבל דאתיהיב למחילה שאם מחלו מחול הילכך שליש נאמן דכיון שהאמינו ומסרו בידו נתרצה בהבטחתו עליו למחול כל ממונו ולהאמין כל מה שיאמר. וכן השיב לי מורי רבי' שמחה זצ"ל שהשליש נאמן בלא שבועה:
1