אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא א׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 1
א׳פסקי בבא מציעא פרק א
1
ב׳שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי. זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה ויחלוקו:
2
ג׳[דף ב' ע"ב]
ואוקימנא בגמרא רישא במציאה וסיפא במקח וממכר ניחזי זוזי ממאן נקט לא צריכא דנקט מתרווייהו מחד מדעתיה ומחר בעל כרחיה ולא ידע. ומפרש ר"ת זצ"ל דהכי פריך נשאל למוכר ממי קיבל המעות דנהי דאינו נאמן דהיכא דאין מקחו בידו כדתניא לעיל מ"מ הוי כעד אחד ולכל הפחות יועיל עדותו לענין שיטול את חציה בלא שבועה אותו שהמוכר מסייע לו. ומשני דנקיט זוזי מתרווייהו ולא ידע המוכר מהי מדעתיה ומהי בעל כרחיה ולא גרסי' ולא ידיע. וכי נקיט זוזי מתרווייהו אז שכיח מילתא דלא ידיע. אע"ג שיש כאן פירושים אחרים בטענה זו מ"מ ראיה גדולה וסמך גדול יש ללמוד מסברתו של ר"ת שעד אחד פוטר משבועה. ונראה בעיני לקיים את דבריו מההיא דלקמן דמסיק אלא תיתי מעד אחד דמסיק מה עד אחד שאין מחייבו ממון מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו ממון אינו דין שמחייבין אותו שבועה ואי עד אחד לא פטר משבועה הוה ליה למימר הכי מה עד אחד שאינו פוטר משבועה מחייב שבועה עדים שפוטרין משבועה אינו דין שמחייבין שבועה דהכי עדיף טפי להביא ראיה משבועה על שבועה אלא ודאי שמע מינה דעד אמר פוטר משבועה:
ואוקימנא בגמרא רישא במציאה וסיפא במקח וממכר ניחזי זוזי ממאן נקט לא צריכא דנקט מתרווייהו מחד מדעתיה ומחר בעל כרחיה ולא ידע. ומפרש ר"ת זצ"ל דהכי פריך נשאל למוכר ממי קיבל המעות דנהי דאינו נאמן דהיכא דאין מקחו בידו כדתניא לעיל מ"מ הוי כעד אחד ולכל הפחות יועיל עדותו לענין שיטול את חציה בלא שבועה אותו שהמוכר מסייע לו. ומשני דנקיט זוזי מתרווייהו ולא ידע המוכר מהי מדעתיה ומהי בעל כרחיה ולא גרסי' ולא ידיע. וכי נקיט זוזי מתרווייהו אז שכיח מילתא דלא ידיע. אע"ג שיש כאן פירושים אחרים בטענה זו מ"מ ראיה גדולה וסמך גדול יש ללמוד מסברתו של ר"ת שעד אחד פוטר משבועה. ונראה בעיני לקיים את דבריו מההיא דלקמן דמסיק אלא תיתי מעד אחד דמסיק מה עד אחד שאין מחייבו ממון מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו ממון אינו דין שמחייבין אותו שבועה ואי עד אחד לא פטר משבועה הוה ליה למימר הכי מה עד אחד שאינו פוטר משבועה מחייב שבועה עדים שפוטרין משבועה אינו דין שמחייבין שבועה דהכי עדיף טפי להביא ראיה משבועה על שבועה אלא ודאי שמע מינה דעד אמר פוטר משבועה:
3
ד׳ושלחתי אלו דבריי למו' רבינו שמחה זצ"ל אם יש לסמוך על פי' רבינו תם זצ"ל למעשה. והשיב לי דר"ת זצ"ל לא שמיע לי אלא מעשה בא לפני במחוייב שבועה על טענתו ועד אחד מסייעו שכן הוא כדבריו ופטרתי אותו בלא שבועה דהשתא בכופר הכל עד אחד חייבו שבועה אע"פ שהוא מוחזק בממון עד אחד מגרע חזקתו ומחייבו שבועה כ"ש היכא דמודה במקצת וכופר מקצת ועד אחד מסייעו שעד אחד יסייע לחזקה דפטור משבועה. כך השיב לי מורי רבינו שמחה זצ"ל:
4
ה׳[שם]
לימא מתני' דלא כבן ננס דאי בן ננס האמר כיצד אלו ואלו באין לידי שבועת שוא דתנן בפ' כל הנשבעין אמר לחנוני תן לבני סאתים חיטים תן לפועלי בסלע מעות הוא אומר נתתי והם אומרים לא נטלנו הוא נשבע ונוטל והן נשבעין ונוטלין אמר בן ננס כיצד אלו ואלו באין לידי שבועת שוא אלא הוא נוטל בלא שבועה והוא נוטל בלא שבועה. אפי' תימא בן ננס התם ודאי איכא שבועת שוא הכא מי יימר דאיכא שבועת שוא אימור תרווייהו בהדי הדדי אגבוהו. אע"ג דטרחינן לאוקמא מתניתין כבן ננס אפי' הכי אין הלכה כבן ננס וראיה לדבר מפ' האיש מקדש דאמר רבא אמר רב נחמן האומר לשנים צאו וקדשו לי את האשה הן הן עדיו הן הן שלוחיו וכן בגירושין וכן בדיני ממונות וצריכא דאי אשמעינן וכו' עד לעולם קסבר המלוה את חבירו בעדים אין צריך לפורעו בעדים ומיגו דיכלין למימר אאדיריניה ללוה יכלין למימר פרעיניה למלוה והשתא דתקון רבנן שבועת היסת מישתבעי הני עדים דיהיבנא למלוה משתבע מלוה דלא שקיל להו ופרע לי' לוה למלוה. ופר"ח זצ"ל התם וכן הדין אלמא אע"ג דבאין לידי שבועת שוא אפי' הכי נשבעין:
לימא מתני' דלא כבן ננס דאי בן ננס האמר כיצד אלו ואלו באין לידי שבועת שוא דתנן בפ' כל הנשבעין אמר לחנוני תן לבני סאתים חיטים תן לפועלי בסלע מעות הוא אומר נתתי והם אומרים לא נטלנו הוא נשבע ונוטל והן נשבעין ונוטלין אמר בן ננס כיצד אלו ואלו באין לידי שבועת שוא אלא הוא נוטל בלא שבועה והוא נוטל בלא שבועה. אפי' תימא בן ננס התם ודאי איכא שבועת שוא הכא מי יימר דאיכא שבועת שוא אימור תרווייהו בהדי הדדי אגבוהו. אע"ג דטרחינן לאוקמא מתניתין כבן ננס אפי' הכי אין הלכה כבן ננס וראיה לדבר מפ' האיש מקדש דאמר רבא אמר רב נחמן האומר לשנים צאו וקדשו לי את האשה הן הן עדיו הן הן שלוחיו וכן בגירושין וכן בדיני ממונות וצריכא דאי אשמעינן וכו' עד לעולם קסבר המלוה את חבירו בעדים אין צריך לפורעו בעדים ומיגו דיכלין למימר אאדיריניה ללוה יכלין למימר פרעיניה למלוה והשתא דתקון רבנן שבועת היסת מישתבעי הני עדים דיהיבנא למלוה משתבע מלוה דלא שקיל להו ופרע לי' לוה למלוה. ופר"ח זצ"ל התם וכן הדין אלמא אע"ג דבאין לידי שבועת שוא אפי' הכי נשבעין:
5