אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ק׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 100
א׳וכתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל ואי קשיא לך הא דאמר כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ כמאן כר' יוסי. ההוא עם הארץ דהתם לאו כעם הארץ דהכא הוא דאילו התם ליתיה במקרא ובמשנה אבל בדרך ארץ ובמצות איתיה וכגון דלא חשיד אשבועתא ולא חשיד אגזלנותא ולאו אחד אנפי דפסילותא אבל עם הארץ דהכא דחשיד אכל הני דאמרן הוא דהא חשיד על הגניבה ולפיכך אין ממנין אותו אפיטרופא דחשיד נמי אשפיכות דמים לפיכך אין מתלוין עמו בדרך. ועוד שהוא חשוד על העריות כדאמ' ר' אלעזר א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן עם הארץ מותר לקורעו כדג א"ר שמואל בר רב יצחק ומגבו ואמר ר' אלעזר עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכפורים שחל להיות בשבת כגון שהיה רץ אחר הזכור או אחר נערה המאורסה ביום הכפורים שמותר להצילו בנפשו כדתנן ואלו מצילין אותן בנפשן. הרי סובר דהתם איירי בעם הארץ שמותר להורגו. וכן סובר רבינו יצחק בר אשר זצ"ל והקשה דעד כאן לא פליגי אלא דלמר אין מכריזין על אבידתו ולמר מכריזין אבל לאבד ממונו ביד לכולי עלמא אסור אפי' למאן דלית ליה יכין רשע וצדיק ילבש ומאי שנא ממון מסור שמותר לאבדו ביד מקל וחומר מנופו למאן דלית ליה יכין רשע וצדיק ילבש. ונראה בעיני דהני תנאי כולהו סברי יכין רשע וצדיק ילבש אלא שיש אומרים סבר כי אהני ליה קרא לענין שאסור לאבד ממונו בידים אבל לטרוח בממונו להכריז על אבידתו לא אהני ליה ות"ק סבר להא נמי אהני ליה שמכריזין על אבידתו. ודוקא בעם הארץ החשוד פליגי וכגון דשכיחי עם הארץ טובא אי נמי שמצא בין סיעת עם הארץ. אבל עם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל בדרך ארץ ובמצות איתיה ההוא מכריזין על אבידתו ככל ישראל:
1
ב׳בפרק הניזקין תנן המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם פי' דא"כ דצריך לישבע שביק לה ואזיל. א"ר יצחק שני כיסין קשורין מצאת לי והלה אומר לא מצאתי אלא אחד נשבע. שני שוורים קשורים מצאת לי והלא אומר לא מצאתי אלא אחד אינו נשבע. מאי טעמא שוורים מנתחי אהדדי וטענת שמא הוא:
2