אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ק״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 104

א׳ופסק הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל וגם רבינו יצחק אלפס זצ"ל דהילכתא כקב זביד משום דתניא כוותיה דרב זביד השואל פרה מחבירו ונגנבה וקדם השואל ושילם ואח"כ נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשואל ואוקימנא דדוקא שילם. והני כולהו אע"ג דלא שמעינן דהקנה לו הכפל דכי שיערו חכמים דעתו שהקנה לו ואפי' עמד וצווח לא הקניתי לו לא משגחינן ביה וטובא כי הא בתלמודא וביבמות פירשתי מקצתם:
1
ב׳[שם]
פשיטא אמר איני משלם וחזר ואמר הריני משלם הא קאמ' הריני משלם ומקני ליה כפילא אלא אמר הריני משלם וחזר ואמר איני משלם מאי מי אמרי' מיהדר קא הדר ביה ולא מקני ליה או דילמא במילתיה קאי ומקני ליה כפילא. אמר הריני משלם ולא הספיק לשלם עד שמת ואמרו בנים אין אנו משלמין מהו מי אמרי' מיהדר קא מהדרי בהו או דילמא במילתיה דאבוהון קיימי ודחויי הוא דקא מדחו ליה ומקנו להו כפילא. שלמו בנים מהו מצי אמר להו כי אקניי כפילא לאבוכון דעבד ליה ניחא נפשאי לדידכו לא או דילמא לא שנא. שילם לבנים מהו מצי אמרי ליה כי אקני לך אבונא כפילא דעבדת ליה נייח נפשיה אבל לדידן לא או דילמא לא שנא. שילמו בנים לבנים מהו. שילם מחצה מהו. שאל שתי פרות ושילם אחת מהן מהו. שאל מן השותפין ושילם לאחד מהן מהו. ושותפין ששאלו ושילם אחד מהם מהו. שאל מן האשה ושילם לבעלה. ואשה ששאלה ושילם בעלה מהו תיקו:
2