אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ק״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 108
א׳וכתב הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל וקיימא לן דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל והילכתא לא מהדר. וכל הני דפשיט הילכתא נינהו וכן כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל כדבריו. והכי אמר בפ' התקבל למימרא דמספקא ליה לרב אי הילך כזכי דמי אי לאו כזכי דמי והא איתמר הילך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר התם ספק ממונא לקולא הכא ספק איסורא לחומרא. פירש"י זצ"ל ספק ממונא לקולא והמוציא מחבירו ידו על התחתונה לפיכך אינו חוזר. והכי נמי אמר בהמפלת אלא אמרו סימן הולד בבהמה דקה טינוף בבהמה גסה שיליא באשה שפיר ושיליא ואילו שפיר בבהמה לא קא פטר. א"א בשלמא בצלול מחלוקת משו"ה אשה דרבי קרא פטר ביה שפיר בהמה דלא רבי בה קרא לא פטר בה שפיר אלא אי אמרת בעכוד מהלוקת מכדי סבדא הוא מאי שנא אשה דקא פטר בה שפיר ומאי שנא בהמה דלא קא פטר בה שפיר. מי סברת דר' יהושע מיפשט פשיט' ליה לר' יהושע ספוקי מספקא ליה גבי אשה דממונא הוא ספק ממונא לקולא ועל הכהן להביא ראיה שלא ביכרה. גבי בהמה דאיסורא איכא לגבי גיזה ועבודה ספק איסורא לחומרא:
1