אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קי״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 117
א׳הילכך ראובן שהיה לו פקדונות וידוע על האמת שאלו כיסים הן פקדונות בידו אלא שאין ידוע איזה מהם כיס של מי הוא אם יש שם המפקיד כתוב על הכיס סמכינן אכתיבה ומהדרינן ליה. ולא חיישינן לשמא פינן וההיא עובדא דשומשמי דחיישינן שמא פינן היינו בשאר סימניא כגון בחביתא רמיין וכך כך הויין דאימור איתרמויי איתרמי דמאי הוה ליה למעבד אבל גבי כתיבה אי איתא דפניה הוה ליה למחוק האות. ואמרי' לעיל באלו מציאות המוציא סלע בשוק ובא חבירו ואמר שלי הוא אפי' שמו כתוב עליה לא אמר כלום לפי שאין סימן למטבע דאמר אפוקי אפקא ומאיניש אחרינא נפל משמע התם בשאר אבידה דליכא למימר האי טעמא סמכינן אכתיבה והוי סימנא מיהו הא לאו ראיה היא דאיכא למימר היינו דווקא בגוף האבידה דליכא למימר בה פינן. אבל אם מצא כיס מלא מעות וכתוב עליו ראובן דילמא לא הוי סימן דחיישינן שמא פינן. מיהו הלכה למעשה סמכינן אכתיבה כדברי הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל וכדברי מו' רבינו אליעזד בן ר' יואל הלוי זצ"ל:
1
ב׳ביבמות בפרק האשה שהלכה שלום תנן גזל מחמשה ואינו יודע לאיזה גזל וכל אחד ואחד אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהם ומסתלק דברי ר' טרפון ר' עקיבה אומר אין זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד ואוקימ' התם מתני' בר' שמעון בן אלעזר דתניא אמר ר' שמעון בן אלעזר לא נחלקו ר' טרפון ור' עקיבה על שלקח מקח מחמשה בני אדם ואינו יודע מאיזו מהן לקח שמניח דמי מקחו ביניהם ומסתלק על מה נחלקו על שגזל שר' טרפון אומר מניח גזילה ביניהם ומסתלק ור' עקיבה אומר עד שישלם לכל אחד ואחד וקיי"ל הלכה כר' עקיבה מחבירו ובפ' הכותב מסקי דר' טרפון חבירו דר' עקיבה הוה דתנן התם בפ' האשה שהלכה שלום בסמוך אמרה מת בעלי ואחר כך מת חמי תנשא ותטול כתובתה וחמותה אסורה היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי ר' טרפון ר' עקיבה אומר אין זו הדרך מוציאתה מידי עבירה עד שתהא אסורה לינשא ואסורה לאכול בתרומה ואמר בגמרא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון. ופר"ח זצ"ל משום דגרסי' בפ' הכותב על ר' טרפון שהוא חבירו של ר' עקיבה הוא וקיימא הלכה כר' עקיבה מחבירו לפיכך הוצרך לומר הלכה כר' טרפון:
2