אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קכ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 128
א׳כתב הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל המפקיד אצל חבירו פירות שאינן מדודין וערבן עם פירותיו ולא מדדן הרי זה פושע בעל הפקדון אומר כך וכך היה והשומר אומר איני יודע ישלם בלא שבועה שהרי חייב עצמו בתשלומין ואינו יודע כמה הוא חייב נמצא מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ובזה הורו רבותיי ר' יוסף הלוי ורבו. וכן כל השומר שנתחייב לשלם ואומר איני יודע כמה דמים אני חייב לשלם והבעלים אומרים שיודעים כך וכך היו שוים יטלו בלא שבועה והוא שיטענו דבר שהן אמורין בו ויש לשומר להחרים על מי שלוקח ממנו יותר מן הראוי לו. ומנין שהדין כן שהפק' הגע עצמך שהפקיד אצלו כיס מלא מעות ופשע בו. הבעלים אומרים מאתים דינרין היו בו והשומר אומר ודאי היו בו ואיני יודע כמה נמצא זה בטוענו מאתים והודה לו במקצת ואמר השאר איני יודע שהוא מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם. מת אביו והניח לו שק צרור והפקידו אצל חבירו ופשע בו המפקיד אומר איני יודע מה היה שמא מרגליות היו בו וכן השומר אומר איני יודע כמה אני חייב לשלם שמא זכוכית היה מלא שורת הדין שאני אומר בטענה זו שישבע השומר כתקנת חכמים שאינה ברשותו ויכלול בשבועתו שאינו יודע בודאי שהיה בו יותר על שוה כך וכך וישלם כמה שהודה בו וכן כל כיוצא בזה. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
המפקיד אצל חבירו חבית ולא ייחדו לה מקום הבעלים וטלטלה נשברה אם מתוך ידו נשברה לצרכו להשתמש בה חייב לצורכה שהיתה מונחת במקום התורפה להשבר פטור. אם משהניחה בין לצורכה בין לצורכו פטור ייחדו לה הבעלים מקום וטלטלה ונשברה בין מתוך ידו בין משהניחה לצורכו חייב לצורכה פטור. מני הא דקתני רישא אם משהניחה נשברה אע"פ שלצורכו נטלה פטור דאמ' משהחזירה הרי היא ברשות בעלים כבתחילה ואינו עליה אלא שומר חנם ופטור על אונסיה ואע"פ שלא הודיע לבעלים לומר נטלתיה והחזרתיה הויא השבה ר' ישמעאל היא דאמר לא דעת בעלים בעינן דתניא הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי ר' ישמעאל ר' עקיבה אומר צריך דעת בעלים ואם לא הודיעם חייב באחריותם אם מת או נגנב דמדשקליה מקים ליה ברשותיה והשבה בלא ידיעה לאו השבה היא. אי ר' ישמעאל מאי איריא דלא ייחדו אפי' ייחדו נמי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא ייחדו דמקומה היא וכיון דבמקומה החזירה חזרה גמורה היא אלא אפילו לא ייחדו נמי דלאו מקומה היא לא בעינן דעת בעלים. אימא סיפא ייחדו לה בעלים מקום וטלטלה ונשברה בין מתוך ידו בין משהניחה לצורכו חייב לצורכה פטור אתאן לרבי עקיבה דאמר בעינן דעת בעלים ואי ר' עקיבה מאי איריא ייחדו כי לא ייחדו נמי לא מיבעיא לא ייחדו דלאו מקומה היא אלא אפילו ייחדו נמי דמקומה היא בעינן דעת בעלים רישא ר' ישמעאל וסיפא ר' עקיבה. אמר ר' יוחנן מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא. ואוקמ' רב ששת כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות לעלות כדרך סולם ליטול גוזל מקן גבוה ואפילו הכי הויא גזילה למיקם ברשותיה עד דעביד השבה דקסבר שואל מדעת בעלים גזלן הוי. וסיפא שהניחה במקומה שאינה מקומה היא וכולה ר' ישמעאל דלא בעי דעת בעלים וסתם לן תנא כר' ישמעאל דלא בעינן דעת בעלים. הילכך הוה ליה סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא והלכה כסתם. ור' יוחנן הניחה במקומה משמע הילכך לא מיתוקמא מתניתין כר' ישמעאל אלא רישא ר' ישמעאל וסיפא רבי עקיבה וקיימא לן הלכה כר' עקיבה:
המפקיד אצל חבירו חבית ולא ייחדו לה מקום הבעלים וטלטלה נשברה אם מתוך ידו נשברה לצרכו להשתמש בה חייב לצורכה שהיתה מונחת במקום התורפה להשבר פטור. אם משהניחה בין לצורכה בין לצורכו פטור ייחדו לה הבעלים מקום וטלטלה ונשברה בין מתוך ידו בין משהניחה לצורכו חייב לצורכה פטור. מני הא דקתני רישא אם משהניחה נשברה אע"פ שלצורכו נטלה פטור דאמ' משהחזירה הרי היא ברשות בעלים כבתחילה ואינו עליה אלא שומר חנם ופטור על אונסיה ואע"פ שלא הודיע לבעלים לומר נטלתיה והחזרתיה הויא השבה ר' ישמעאל היא דאמר לא דעת בעלים בעינן דתניא הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי ר' ישמעאל ר' עקיבה אומר צריך דעת בעלים ואם לא הודיעם חייב באחריותם אם מת או נגנב דמדשקליה מקים ליה ברשותיה והשבה בלא ידיעה לאו השבה היא. אי ר' ישמעאל מאי איריא דלא ייחדו אפי' ייחדו נמי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא ייחדו דמקומה היא וכיון דבמקומה החזירה חזרה גמורה היא אלא אפילו לא ייחדו נמי דלאו מקומה היא לא בעינן דעת בעלים. אימא סיפא ייחדו לה בעלים מקום וטלטלה ונשברה בין מתוך ידו בין משהניחה לצורכו חייב לצורכה פטור אתאן לרבי עקיבה דאמר בעינן דעת בעלים ואי ר' עקיבה מאי איריא ייחדו כי לא ייחדו נמי לא מיבעיא לא ייחדו דלאו מקומה היא אלא אפילו ייחדו נמי דמקומה היא בעינן דעת בעלים רישא ר' ישמעאל וסיפא ר' עקיבה. אמר ר' יוחנן מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא. ואוקמ' רב ששת כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות לעלות כדרך סולם ליטול גוזל מקן גבוה ואפילו הכי הויא גזילה למיקם ברשותיה עד דעביד השבה דקסבר שואל מדעת בעלים גזלן הוי. וסיפא שהניחה במקומה שאינה מקומה היא וכולה ר' ישמעאל דלא בעי דעת בעלים וסתם לן תנא כר' ישמעאל דלא בעינן דעת בעלים. הילכך הוה ליה סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא והלכה כסתם. ור' יוחנן הניחה במקומה משמע הילכך לא מיתוקמא מתניתין כר' ישמעאל אלא רישא ר' ישמעאל וסיפא רבי עקיבה וקיימא לן הלכה כר' עקיבה:
2