אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ק״לOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 130
א׳הילכך קיימא לן הילכתא כר' יוחנן דאמר לדעת מנין פוטר. שלא לדעת אפי' מנין לא צריך עכ"ל. והכי משמע דהלכה כרב חסדא בבעלי חיים דהא אוקימנא כולי עלמא כרב חסדא וכי נמי מוקמית לה בתנאי קאי ר' עקיבה כוותיה. וכן פסק הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל בגונב מרשותו כר' עקיבה דאמר בעינן דעת בעלים ובגונב מרשות בעלים דבר שאינו בעלי חיים כר' יוחנן ודבר שהוא בעלי חיים כרב חסדא הכל כדברי רבינו יצחק אלפס זצ"ל:
1
ב׳[דף מ"א ע"א]
איתמר רב ולוי חד אמר שליחות יד שחייבו הכתוב עליו אפי' נאנסה כדכתיב ומת או נשבר או נשבה שבועת י"י תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו. הא שלח נתחייב שוב במיתתה ובשבועתה צריכה חסרון לא הוי שליחות יד כל זמן שלא חסרה ולא קמה ברשותיה להתחייב באונסיה. ומסקנא דרב ור' יוחנן סברי צריכה חסרון ולוי ור' יוסי בן נהוראי ורבא סברי אינה צריכה חסרון:
איתמר רב ולוי חד אמר שליחות יד שחייבו הכתוב עליו אפי' נאנסה כדכתיב ומת או נשבר או נשבה שבועת י"י תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו. הא שלח נתחייב שוב במיתתה ובשבועתה צריכה חסרון לא הוי שליחות יד כל זמן שלא חסרה ולא קמה ברשותיה להתחייב באונסיה. ומסקנא דרב ור' יוחנן סברי צריכה חסרון ולוי ור' יוסי בן נהוראי ורבא סברי אינה צריכה חסרון:
2