אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קל״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 133
א׳וכן כתב הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל כל המפקיד אצל בעל הבית בין כלים בין מעות על דעת אשתו ובניו ובני ביתו הגדולים הוא מפקיד אבל אם מסרו לבניו ובנותיו הקטנים או לעבדיו בין גדולים בין קטנים או לאחד מקרוביו שאינן עמו שרויין בבית וסמוכין על שלחנו ואין צריך לומר אם מסרן לאחר הרי זה פושע וחייב לשלם אלא א"כ הביא השומר השני ראיה שלא פשע. מעשה באחד שהפקיד מעות אצל חבירו מסרו השומר לאמו וכו' מכאן אתה למד שהשומר שמסר לאשתו ובניו והודיען שהוא פקדון ולא שמרן כדרך השומרים שהן חייבין לשלם לבעל הפקדון ובעל הבית פטור שכל המפקיד על דעת אשתו ובניו ובני ביתו הוא מפקיד עכ"ל. ורבינו תם זצ"ל פי' דלא אמרי' על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד אלא לענין דלא מצי למימר ליה אנת מהימנת לי בשבועה ולא הם אלא מישתבע אינהו ופטור. אבל פשעו הם ואין להם מה לשלם חייב הוא לשלם. והא דקאמר נימא ליה לאימיה שלים לא משום דפטור בה אם אין לה מה לשלם אלא דינא איירי אי מיחייבא לשלם לבנה או לא דאי לא תימא הכי כל פקדונות שאדם מפקיד לחבירו ימסרם לאשתו ותאכלם ולא יחזיר והא דריש הכונס דתנן מסרה לרועה נכנס הרועה תחתיו ואוקמה רבא מאי מסרה לרועה דקתני דמסרא רועה לכרזיליה דאורחא דרעיא למימסר לכרזיליה מדקתני נכנס תחתיו משמע שהרועה פטור לגמרי משום דרכיה דרועה למימסר לכרזיליה. יש לומר דלא למיפטר לגמרי קאמר אלא כלומר דלא חשיב שומר שמסר לשומר. מיהו לישנא משמע שנסתלק הרועה ונפטר כדמסיק התם נכנס רועה תחתיו דשומר ושומר קמא איפטר ליה לגמרי הכי נמי כדאוקי' שמסרה לכרזיליה יש לפרש נכנס תחתיו כרזילא ונסתלק הרועה ופטור. וכן פר"ח זצ"ל דמאחר דמסר לכרזילי' נפטר הרועה ודין בעל הבהמה עם כרזילא. הילכך נראה בעיני כדברי הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל שהשומר שמסר לאשתו או לבני ביתו והודיען שהוא פקדון ולא שמרו כדרך השומרים שהן חייבין לשלם לבעל הפקדון ובעל הבית פטור:
1