אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קל״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 135
א׳פי' רבינו שמשון בר אברהם זצ"ל דלא פשע אפטרופו' במאי דזבן להו תורא דהא אמרי' בפ' הניזקין דאפילו למכור שדות ולמיזבן תורי שרי וכגון שמכרו לרידיא דאי לאו הכי מצי למימר הוה לך למישחטיה כדשמואל דאמר פ' הפרה ובפ' המוכר פירות גבי מוכר שור לחבירו ונמצא נגחן אי נמי סתם יתמי בגברא דזבין לרידיא אי נמי אפי' מכרו לשחיטה בעינן שיוכל להשהות ארבעה או חמשה ימים או עד יומא דשוקא דליזבניה לבישריה וזה לא היה יכול להחיות כלל דלא הוה ליה ככי ושיני כלל והאי דקא משלם בקרא דמי שור בזול לא כמו שפי' הקונטרס דפשרה היא אלא דינא הוא דאין השור שוה יותר דאי אפשר להמתין עד יומא דשוקא. וכתב רבי' אבי העזרי זצ"ל וכן הדין באדם המפקיד דבר לחבירו ונתנו לאשר על ביתו ונרקב אם פשע מחוייב לשלם שהיה לו להודיעו שהיה מתקלקל כמו בכאן שהיה לו להודיעו שאינו אוכל. ונראה לי דהאי אם פשע טעות סופר הוא דפשיטא אם נרקבו בפשיעתו חייב לשלם דמזיק גמור הוא אלא אפילו נרקב מעצמו הואיל ולא הודיעו חייב שזו היא פשיעתו שלא הודיעו:
1
ב׳[שם]
ההוא גברא דאפקיד כשותא לגבי חבריה הוה לדידי' נמי כריא דכשותא אמר לי' לסרסיא מהא רמי אזל רמא מאידך. אמר רב עמרם היכי נידיינו דייני להאי דינא נימא ליה לדידיה שלים אמר אמרי ליה מהא רמי נימא לסרסיא שלים אמר לי' לא אמר לי מהא רמי ומהא לא תירמי ואי דשהה שיעור דלאתויי ליה ולא אייתי גלי דעתיה דניחא ליה בדלא שהה והא קא משתרשי ליה רב סמא בריה דרבא אמר דהוה שיכרא חלא אמר רב אשי בכיסי ומשלם ליה דמי כיסיה פירש"י זצ"ל דמי כישות של קוצים לפי מה שהשביח וא"ת פשיטא היה לו לשלם יותר ממה שהם שוים יותר שראויים למאכל בהמה כדאמר בריש המוציא יין מאי טעמא גמל זוטרא גנובתיה משום דאכיל כיסי כי היכי דלא ליפסדינהו. ופר"ח זצ"ל כיסי כשות שאינה מתוקנת שעדיין צריכה ריכות ותיקון ובדבר מועט היו יכולין לתקנה מתחילה קודם שהטילוה לשכר'. וכתב רבינו אבי העזרי זצ"ל והילכתא כרב אשי דאוקמא בכיסי ומשלם ליה דמי כיסיה:
ההוא גברא דאפקיד כשותא לגבי חבריה הוה לדידי' נמי כריא דכשותא אמר לי' לסרסיא מהא רמי אזל רמא מאידך. אמר רב עמרם היכי נידיינו דייני להאי דינא נימא ליה לדידיה שלים אמר אמרי ליה מהא רמי נימא לסרסיא שלים אמר לי' לא אמר לי מהא רמי ומהא לא תירמי ואי דשהה שיעור דלאתויי ליה ולא אייתי גלי דעתיה דניחא ליה בדלא שהה והא קא משתרשי ליה רב סמא בריה דרבא אמר דהוה שיכרא חלא אמר רב אשי בכיסי ומשלם ליה דמי כיסיה פירש"י זצ"ל דמי כישות של קוצים לפי מה שהשביח וא"ת פשיטא היה לו לשלם יותר ממה שהם שוים יותר שראויים למאכל בהמה כדאמר בריש המוציא יין מאי טעמא גמל זוטרא גנובתיה משום דאכיל כיסי כי היכי דלא ליפסדינהו. ופר"ח זצ"ל כיסי כשות שאינה מתוקנת שעדיין צריכה ריכות ותיקון ובדבר מועט היו יכולין לתקנה מתחילה קודם שהטילוה לשכר'. וכתב רבינו אבי העזרי זצ"ל והילכתא כרב אשי דאוקמא בכיסי ומשלם ליה דמי כיסיה:
2
ג׳[דף מ"ג ע"א]
מתני' המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן אם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן. אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן. חנוני כבעל הבית דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר כשולחני. משום דצרורין לא ישתמש בהן אמר רב אסי אמר רב יהודה בצרורין וחתומין שנו רב מרי אמר בקשר משונה. איכא דאמרי בעי רב מרי קשר משונה מאי תיקו. כתב מו' רבי' אבי העזרי זצ"ל ומוקמי' בקשר משונה או בחותמיו אמר רב הונא ואפי' נאנסו ורב נחמן אמר נאנסו לו :
מתני' המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן אם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן. אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן. חנוני כבעל הבית דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר כשולחני. משום דצרורין לא ישתמש בהן אמר רב אסי אמר רב יהודה בצרורין וחתומין שנו רב מרי אמר בקשר משונה. איכא דאמרי בעי רב מרי קשר משונה מאי תיקו. כתב מו' רבי' אבי העזרי זצ"ל ומוקמי' בקשר משונה או בחותמיו אמר רב הונא ואפי' נאנסו ורב נחמן אמר נאנסו לו :
3