אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קל״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 136
א׳כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל והילכתא כרב נחמן וה"מ היכא דאבדו ועדיין לא נשתמש בהו אבל נשתמש בהו הוו להו הנך זוזי הלואה גביה וקמו ליה ברשותיה ואי איתניסו איתניסו ליה ובהא אפי' רב נחמן מודה. וכן אמר רב האיי גאון זצ"ל. וכן כתב מו' רבינו אבי העזרי זצ"ל וגם כתב דהלכה כר' יהודה דאמר חנוני כשולחני:
1
ב׳[שם]
מתני' השולח יד בפקדון בש"א ילקה בחסר וביתר ובה"א כשעת הוצאה. ור' עקיבה אומר כשעת תביעה אוקמה רבא למתני' דבשבח גזילה קמיפלגי ופי' רש"י זצ"ל דהאי חסר ויתר במתניתין לא ביוקרא וזולא אלא במה שחסרה דהיינו גיזות ובמה שהותירה כגון אם נתעברה אצלו דבית שמאי סברי משלם הכל שבח גזילה דניגזל הוי וב"ה סברי כשעת הוצאה מבית הבעלים שבח גזילה דגזלן הוי וכפלוגתא דהני תנאי דתניא הגוזל את הרחל וגזזה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה ואתי בגי' דפי' מה שחסרה היינו גיזות משמע שגזלה טעונה וריקנית ונתעברה אצלו וילקה בחסר דקא היינו שחסרה ממה שהיתה בשעת הגזילה שהיתה טעונה וגזזה וביתר דהיינו שנעשת יתירה שנתעברה אצלו והשתא אמאי קרי גיזה שבח גזילה היא עצמה גוף הגזילה שהרי טעונה היתה שגזלה וגיזה עצמה גזל. ותו ב"ה דאמרי כשעת הוצאה מבית בעלים א"כ מודו לב"ש בגיזה ולא פליגי אלא בולדות ולישנא משמע דבתרוייהו פליגי. על כן נראה שגזל רחל גזוזה ונטענה אצלו או ריקנית ונתעברה אצלו דב"ש סברי ילקה בחסר שצריך לשלם כמו שהיו בשעת גזילה בלא גיזה ובלא ולד וביתר ממה שנעשו יתירים אצלו שנטענו ונתעברו אצלו הכל משלם דשבח גזילה דניגזל הוי וב"ה סברי כשעת הוצאה מבית בעלים ואינו משלם לה גיזה וולדות. ור' עקיבה סבר כשעת התביעה כלומר אם גזל רחל שאינה טעונה ונטענה אצלו וגזזה ואחר כך תבעו בב"ד גזילה חוזרת בעיניה ואינו משלם לא את גיזותיה ולא את ולדותיה אבל אם בשעה שתבעו בב"ד היתה טעונה אע"פ שקדם וגזזה לאחר תביעה או שילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה:
מתני' השולח יד בפקדון בש"א ילקה בחסר וביתר ובה"א כשעת הוצאה. ור' עקיבה אומר כשעת תביעה אוקמה רבא למתני' דבשבח גזילה קמיפלגי ופי' רש"י זצ"ל דהאי חסר ויתר במתניתין לא ביוקרא וזולא אלא במה שחסרה דהיינו גיזות ובמה שהותירה כגון אם נתעברה אצלו דבית שמאי סברי משלם הכל שבח גזילה דניגזל הוי וב"ה סברי כשעת הוצאה מבית הבעלים שבח גזילה דגזלן הוי וכפלוגתא דהני תנאי דתניא הגוזל את הרחל וגזזה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה ואתי בגי' דפי' מה שחסרה היינו גיזות משמע שגזלה טעונה וריקנית ונתעברה אצלו וילקה בחסר דקא היינו שחסרה ממה שהיתה בשעת הגזילה שהיתה טעונה וגזזה וביתר דהיינו שנעשת יתירה שנתעברה אצלו והשתא אמאי קרי גיזה שבח גזילה היא עצמה גוף הגזילה שהרי טעונה היתה שגזלה וגיזה עצמה גזל. ותו ב"ה דאמרי כשעת הוצאה מבית בעלים א"כ מודו לב"ש בגיזה ולא פליגי אלא בולדות ולישנא משמע דבתרוייהו פליגי. על כן נראה שגזל רחל גזוזה ונטענה אצלו או ריקנית ונתעברה אצלו דב"ש סברי ילקה בחסר שצריך לשלם כמו שהיו בשעת גזילה בלא גיזה ובלא ולד וביתר ממה שנעשו יתירים אצלו שנטענו ונתעברו אצלו הכל משלם דשבח גזילה דניגזל הוי וב"ה סברי כשעת הוצאה מבית בעלים ואינו משלם לה גיזה וולדות. ור' עקיבה סבר כשעת התביעה כלומר אם גזל רחל שאינה טעונה ונטענה אצלו וגזזה ואחר כך תבעו בב"ד גזילה חוזרת בעיניה ואינו משלם לא את גיזותיה ולא את ולדותיה אבל אם בשעה שתבעו בב"ד היתה טעונה אע"פ שקדם וגזזה לאחר תביעה או שילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה:
2
ג׳[שם ע"ב]
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' עקיבה. ומודה ר' עקיבה במקום שיש עדים שלא היתה טעונה בשעה שגזל שמשלם כשעת הגזילה ואע"פ שהיתה טעונה בשעת התביעה דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו וכגון דאיכא עדים מההיא שעתא הוא דאיחייב ליה אשמה ובי דינא גילוי מילתא בעלמא הוא ור' יוחנן אמר חלוק היה ר' עקיבה ואפי' במקום עדים דהלכה כמותו. ורבא אמר הלכה כבית הלל:
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' עקיבה. ומודה ר' עקיבה במקום שיש עדים שלא היתה טעונה בשעה שגזל שמשלם כשעת הגזילה ואע"פ שהיתה טעונה בשעת התביעה דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו וכגון דאיכא עדים מההיא שעתא הוא דאיחייב ליה אשמה ובי דינא גילוי מילתא בעלמא הוא ור' יוחנן אמר חלוק היה ר' עקיבה ואפי' במקום עדים דהלכה כמותו. ורבא אמר הלכה כבית הלל:
3