אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ק״מOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 140
א׳כתב מורי רבינו אבי העזרי זצ"ל וסלקא בתיקו והמוציא מחבירו עליו הראיה:
1
ב׳הדרן עלך פרק המפקיד
2
ג׳פרק הזהב
3
ד׳הזהב קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הזהב. פי' הלוקח דינרי זהב טבועים בדינרי כסף ונתן לו דינרי הזהב משיכת הזהב קונה את הכסף לבעל הזהב ונתחייב לו זה משקיבל דינרי זהב לתת לו דינרי כסף ואינו יכול לחזור בו. אבל הכסף אינו קונה את הזהב שאם נתן זה את דינרי הכסף תחילה לא קנה את הזהב ויכולין שניהם לחזור דמטבע כסף הוי מעות משום דחריפי להנתן בהוצאה ודינרי הזהב אינו אלא כשאר מטלטלין ופירות. ומעות אינן קונות עד שימשוך המטלטלין אבל משיכת המטלטלין קונה ואין אחד מהן יכול לחזור. הנחושת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחושת. פי' פרוטות של נחושת קונה פרוטות של כסף או כל מטבע של כסף וכולן טעם אחד להן מי שטבעו חשוב מטבע הוי מעות ואינו קונה ומי שאין טבעו חשוב וחריף הוי כפירות ומשיכתו הוא קיום הדבר. מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינם קונות את הרעות. פי' רש"י זצ"ל מעות הדעות שנפסלו. וקשה דמשמע דהא דקתני סיפא המטבע אינו קונה את המטלטלין אכל הני דלעיל קאי. ובגמ' משמע דמעות שנפסלו קונות את המטלטלין דאוקימנא מתניתין דכל המטלטלין קונין זה את זה ואפי' כיס מלא מעות בכיס מלא מעות כגון דינרי אנייקא ואניגרא אחד שפסלתו מלכות ואחד שפסלתו מדינה ואין לומר דהיינו דוקא כיס מלא מעות בכיס מלא מעות אבל דינרי אנייקא לגבי שאר מטלטלין חשיב מטבע דהא משמע בגמרא דמטלטלין ניקנין בחליפין. ונראה לפרש דמעות הדעות היינו כגון מטבע שנסדק ויוצא על ידי הדחק וחשיב טיבעא טפי ממטבע שנפסל:
4
ה׳[שם]
מתני ליה לר' שמעון בר' הזהב קונה את הכסף א"ל שנית לנו בילדותך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו בזקנותך הזהב קונה את הכסף. בילדותו מאי סבר בזקנותו מאי סבר בילדותו סבר דהכא דחשיב הוי טיבעא כספא דלא חשיב הוי פירא וקני ליה פירא לטיבעא. בזקנותו סבר כספא דחריף הוי טיבעא דהבא דלא חריף הוי פירא וקני לי' פירא לטיבעא:
מתני ליה לר' שמעון בר' הזהב קונה את הכסף א"ל שנית לנו בילדותך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו בזקנותך הזהב קונה את הכסף. בילדותו מאי סבר בזקנותו מאי סבר בילדותו סבר דהכא דחשיב הוי טיבעא כספא דלא חשיב הוי פירא וקני ליה פירא לטיבעא. בזקנותו סבר כספא דחריף הוי טיבעא דהבא דלא חריף הוי פירא וקני לי' פירא לטיבעא:
5
ו׳[שם ע"ב]
אמר רב אשי כילדותיה מסתברא מדקתני הנחושת קונה את הכסף אי אמרת בשלמא כספא לגבי דהבא פירא הוי היינו דקתני הנחושת קונה את הכסף דאע"ג דלגבי דהבא פירא הוי לגבי נחושת טיבעא הוי אלא אי אמרת כספא לגבי דהבא טיבעא הוי השתא לגבי דהבא דחשיב מיניה אמרת טיבעא הוי לגבי נחשת דאיהו חשיב ואיהו חריף מיבעיא. איצטריך סד"א פריטי דנחשת באתרא דסגיאן אינהו חריפן טפי מכספא אימא טיבעא הוי קמ"ל כיון דאיכא דוכתא דלא סגיאן ביה פירא הוי. ואף רבי חייא סבר דהבא טיבעא הוי דרב יזיף דינרי מברתיה דר' חייא לסוף אייקור דינרי אתא לקמיה דר' חייא א"ל זיל והב לה דינרין טבין ותקולין אי אמרת בשלמא דהבא טיבעא הוי שפיר אלא אי אמרת פירא הוי הוה ליה סאה בסאה ואסיר. לא רב דינרי הוו ליה וכיון דהוו ליה נעשה כאומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח. אמר רבא האי תנא סבר דהבא טיבעא הוי דתניא פרוטה שאמרו אחד משמונה באיסר האיטלקי למאי נפקא מינה לקידושי אשה איסר אחד מעשרים וארבעה בדינר של כסף למאי נ"מ למקח וממכר דינר של כסף אחד מעשרים וחמשה בדינר של זהב למאי נ"מ לפדיון הבן אי אמרת בשלמא טיבעא הוי משער תנא במידי דקיץ אלא אי אמרת פירא הוי משער תנא במידי דאוקיר וזיל זימנין דמהדר ליה כהנא וזימנין דמהדר איתי לכהנא אלא ש"מ טיבעא הוי:
אמר רב אשי כילדותיה מסתברא מדקתני הנחושת קונה את הכסף אי אמרת בשלמא כספא לגבי דהבא פירא הוי היינו דקתני הנחושת קונה את הכסף דאע"ג דלגבי דהבא פירא הוי לגבי נחושת טיבעא הוי אלא אי אמרת כספא לגבי דהבא טיבעא הוי השתא לגבי דהבא דחשיב מיניה אמרת טיבעא הוי לגבי נחשת דאיהו חשיב ואיהו חריף מיבעיא. איצטריך סד"א פריטי דנחשת באתרא דסגיאן אינהו חריפן טפי מכספא אימא טיבעא הוי קמ"ל כיון דאיכא דוכתא דלא סגיאן ביה פירא הוי. ואף רבי חייא סבר דהבא טיבעא הוי דרב יזיף דינרי מברתיה דר' חייא לסוף אייקור דינרי אתא לקמיה דר' חייא א"ל זיל והב לה דינרין טבין ותקולין אי אמרת בשלמא דהבא טיבעא הוי שפיר אלא אי אמרת פירא הוי הוה ליה סאה בסאה ואסיר. לא רב דינרי הוו ליה וכיון דהוו ליה נעשה כאומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח. אמר רבא האי תנא סבר דהבא טיבעא הוי דתניא פרוטה שאמרו אחד משמונה באיסר האיטלקי למאי נפקא מינה לקידושי אשה איסר אחד מעשרים וארבעה בדינר של כסף למאי נ"מ למקח וממכר דינר של כסף אחד מעשרים וחמשה בדינר של זהב למאי נ"מ לפדיון הבן אי אמרת בשלמא טיבעא הוי משער תנא במידי דקיץ אלא אי אמרת פירא הוי משער תנא במידי דאוקיר וזיל זימנין דמהדר ליה כהנא וזימנין דמהדר איתי לכהנא אלא ש"מ טיבעא הוי:
6
ז׳[שם]
תנן התם ב"ש אומרים לא יעשה אדם סלעין של כסף מעשר שני דינרי זהב כדי להקל המשא מעליו וב"ה מתירין. ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרין דב"ש סברי כספא טיבעא דהבא פירא וטיבעא אפירא לא מחללינן וב"ה סברי כספא פירא ודהבא טיבעא ומחללינן פירא אטיבעא. אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללין מאי טעמא מידי דהוה אכסף לב"ה דאע"ג דכספא לגבי פירות טיבעא הוי. לב"ש נמי אע"ג דדהבא לגבי דהבא פירא הוי לגבי כספא פירא הוי לגבי פירות טיבעא הוי וחד אמר אף בפירות על דינרין מחלוקת. תסתיים דר' יוחנן הוא דאמר אין מחללין דאמר ר' יוחנן אסור ללות דינר בדינר מאי דינר אילימא דינר של כסף בדינר של כסף לגבי נפשיה מי איכא למ"ד לאו טיבעא הוי אלא פשיטא דינר של זהב בדינר של זהב ולמאן אי לב"ה הא אמרי טיבעא הוי אלא לאו לב"ש וש"מ דר' יוחנן דאמר אין מחללין. לא לעולם ר' יוחנן דאמר מחללין ולענין הלואה שאני הואיל לענין מקח וממכר שוויה רבנן כפירות דאמ' הוא ניהו דאייקור הילכך לענין הלואה נמי פירא הוי. הכי נמי מסתברא דכי אתא רבין אמר ר' יוחנן אע"פ שאמרו אסור ללות דינר בדינר אבל מחללין מעשר שני עליו ש"מ:
תנן התם ב"ש אומרים לא יעשה אדם סלעין של כסף מעשר שני דינרי זהב כדי להקל המשא מעליו וב"ה מתירין. ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרין דב"ש סברי כספא טיבעא דהבא פירא וטיבעא אפירא לא מחללינן וב"ה סברי כספא פירא ודהבא טיבעא ומחללינן פירא אטיבעא. אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללין מאי טעמא מידי דהוה אכסף לב"ה דאע"ג דכספא לגבי פירות טיבעא הוי. לב"ש נמי אע"ג דדהבא לגבי דהבא פירא הוי לגבי כספא פירא הוי לגבי פירות טיבעא הוי וחד אמר אף בפירות על דינרין מחלוקת. תסתיים דר' יוחנן הוא דאמר אין מחללין דאמר ר' יוחנן אסור ללות דינר בדינר מאי דינר אילימא דינר של כסף בדינר של כסף לגבי נפשיה מי איכא למ"ד לאו טיבעא הוי אלא פשיטא דינר של זהב בדינר של זהב ולמאן אי לב"ה הא אמרי טיבעא הוי אלא לאו לב"ש וש"מ דר' יוחנן דאמר אין מחללין. לא לעולם ר' יוחנן דאמר מחללין ולענין הלואה שאני הואיל לענין מקח וממכר שוויה רבנן כפירות דאמ' הוא ניהו דאייקור הילכך לענין הלואה נמי פירא הוי. הכי נמי מסתברא דכי אתא רבין אמר ר' יוחנן אע"פ שאמרו אסור ללות דינר בדינר אבל מחללין מעשר שני עליו ש"מ:
7
ח׳[דף מ"ה ע"א]
לישנא אחרינא אמרי לה ר' יוחנן ורשב"ל חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרין רב"ש סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני וב"ה אומ' הכסף כסף ריבה ואפי' כסף שני אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללין דאכתי כסף ראשון הוא. וחד אמר אף בפירות על דינרין מחלוקת. ת"ש הפורט סלע ממעות מעשר שני ב"ש אומרים בכל הסלע מעות וב"ה אומרי' בשקל כסף ובשקל מעות דכולי עלמא הכסף כסף ריבה ואפי' כסף אלא כי איתמר דר' יוחנן ורשב"ל הכי איתמר ר' יוחנן ורשב"ל חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרין דב"ש סברי גזרינן שמא ישהא עליותיו דזימנין דכי לא מלו ליה זוזי בדינרי לא סליק. וב"ה סברי לא גזרי' שמא ישהא עליותיו דכי לא מלו ליה זוזי בדינרי אסוקי מסיק ליה. אבל בפירות על דינרין דברי הכל מחללין מאי טעמא פירי כיון דמרקבי לא משהו ליה וחד אמר אף בפירות על דינרין מחלוקת. בשלמא להאי לישנא דאמרת דמדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזרו ביה היינו דקתני יעשה ולא יעשה אלא להך לישנא דמדאורייתא פליגי מחללין ולא מחללין מיבעי ליה קשיא. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל כללא דנקיטנא מהאי שמעתא דמהבא לגבי כספא פירא הוי כזקנותיה דר' דסתם לן הזהב קונה את הכסף וכיון דהוי פירא לגבי כספא לענין הלואה נמי אסור ללות דינר בדינר שמא ילונו דינר ששוה בשעת הלואה עשרים וארבעה דינרי כסף ובשעת הפרעון שוה עשרים וחמשה ולא מצית למימר כספא הוא דזל דהא אמרת כספא טיבעא הוי לגבי דהבא אלא דהבא הוא דזל דהוא פירא לגבי כספא:
לישנא אחרינא אמרי לה ר' יוחנן ורשב"ל חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרין רב"ש סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני וב"ה אומ' הכסף כסף ריבה ואפי' כסף שני אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללין דאכתי כסף ראשון הוא. וחד אמר אף בפירות על דינרין מחלוקת. ת"ש הפורט סלע ממעות מעשר שני ב"ש אומרים בכל הסלע מעות וב"ה אומרי' בשקל כסף ובשקל מעות דכולי עלמא הכסף כסף ריבה ואפי' כסף אלא כי איתמר דר' יוחנן ורשב"ל הכי איתמר ר' יוחנן ורשב"ל חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרין דב"ש סברי גזרינן שמא ישהא עליותיו דזימנין דכי לא מלו ליה זוזי בדינרי לא סליק. וב"ה סברי לא גזרי' שמא ישהא עליותיו דכי לא מלו ליה זוזי בדינרי אסוקי מסיק ליה. אבל בפירות על דינרין דברי הכל מחללין מאי טעמא פירי כיון דמרקבי לא משהו ליה וחד אמר אף בפירות על דינרין מחלוקת. בשלמא להאי לישנא דאמרת דמדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזרו ביה היינו דקתני יעשה ולא יעשה אלא להך לישנא דמדאורייתא פליגי מחללין ולא מחללין מיבעי ליה קשיא. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל כללא דנקיטנא מהאי שמעתא דמהבא לגבי כספא פירא הוי כזקנותיה דר' דסתם לן הזהב קונה את הכסף וכיון דהוי פירא לגבי כספא לענין הלואה נמי אסור ללות דינר בדינר שמא ילונו דינר ששוה בשעת הלואה עשרים וארבעה דינרי כסף ובשעת הפרעון שוה עשרים וחמשה ולא מצית למימר כספא הוא דזל דהא אמרת כספא טיבעא הוי לגבי דהבא אלא דהבא הוא דזל דהוא פירא לגבי כספא:
8