אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קנ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 158
א׳הילכך נמי בר' שמעון בסלע דהתם תנא כוותיה בטלית וכבר פסק רבא בטלית כוותיה דאמר רבא הלכתא פחות משתות נקנה מקח כו':
1
ב׳[שם]
עד כמה תפחת ויהא רשאי לקיימה שלא נחוש שלא ירמה בה הבריות למוכרה בחזקת שלא פחתה. בסלע הטבוע ופחת והלך עד שקל מותר לקיימו שאין עשויין לדמות בו בני אדם ולמוכרו כסלע יפה לפי שפחת שלו ניכר אבל משפחת משקל לא יקיימנו לפי שבא לרמות בו ולמוכרו בתורת שקל שאין פחת שלו ניכר לגבי שקל מתוך שהוא רחב שבתחילה היה רחב סלע ואינו נראה חסר משקל שקל הוא מטבע של חצי סלע. בדינר עד רביע דינר הוא מטבע קטן ושנים יש מהן בשקל ואם היה דינר ופחת עד שעמד על רובע מותר לקיימו וקס"ד רובע דינר קאמר ולקמן מפרש. פחות מיכן איסר אסור להוציאה לקמן מפרש. הרי זה לא ימכרנה לזו שאמרנו שאסור לקיימה לא לתגר לא לחרם דהיינו אדם אנס ולא להרג דהיינו רוצח מפני שמרמין בה את אחרים ומיראה יקבלוה מידם כיפה אלא ינקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו. ופרכי' מאי שנא בסלע עד שקל ומאי שנא בדינר עד רביע. אמר אביי מאי רביע נמי דקתני רביע שקל מטבע קטן הוא של חצי דינר והוא הקרוי בתלמוד סלע מדינה. ולמה לי למיתליא לדינר בשקל מילתא אגב אורחא קמ"ל דאיכא דינר דאתי משקל מסייע ליה לר' אמי דאמר ר' אמי דינר הבא משקל מותר לקיימו דינר הבא מסלע אסור לקיימו. ופרכי' הא דקתני לעיל פחות מיכן איסר אסור להוציאו מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר פחתה סלע יותר מכדי אונאתה איסר לרבי מאיר כדאית ליה אסור להוציאה כיפה. רבא אמר אפי' משהו נמי. אלא אמר רבא פחתה סלע איסר לדינר אסור וסתמא כר"מ:
עד כמה תפחת ויהא רשאי לקיימה שלא נחוש שלא ירמה בה הבריות למוכרה בחזקת שלא פחתה. בסלע הטבוע ופחת והלך עד שקל מותר לקיימו שאין עשויין לדמות בו בני אדם ולמוכרו כסלע יפה לפי שפחת שלו ניכר אבל משפחת משקל לא יקיימנו לפי שבא לרמות בו ולמוכרו בתורת שקל שאין פחת שלו ניכר לגבי שקל מתוך שהוא רחב שבתחילה היה רחב סלע ואינו נראה חסר משקל שקל הוא מטבע של חצי סלע. בדינר עד רביע דינר הוא מטבע קטן ושנים יש מהן בשקל ואם היה דינר ופחת עד שעמד על רובע מותר לקיימו וקס"ד רובע דינר קאמר ולקמן מפרש. פחות מיכן איסר אסור להוציאה לקמן מפרש. הרי זה לא ימכרנה לזו שאמרנו שאסור לקיימה לא לתגר לא לחרם דהיינו אדם אנס ולא להרג דהיינו רוצח מפני שמרמין בה את אחרים ומיראה יקבלוה מידם כיפה אלא ינקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו. ופרכי' מאי שנא בסלע עד שקל ומאי שנא בדינר עד רביע. אמר אביי מאי רביע נמי דקתני רביע שקל מטבע קטן הוא של חצי דינר והוא הקרוי בתלמוד סלע מדינה. ולמה לי למיתליא לדינר בשקל מילתא אגב אורחא קמ"ל דאיכא דינר דאתי משקל מסייע ליה לר' אמי דאמר ר' אמי דינר הבא משקל מותר לקיימו דינר הבא מסלע אסור לקיימו. ופרכי' הא דקתני לעיל פחות מיכן איסר אסור להוציאו מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר פחתה סלע יותר מכדי אונאתה איסר לרבי מאיר כדאית ליה אסור להוציאה כיפה. רבא אמר אפי' משהו נמי. אלא אמר רבא פחתה סלע איסר לדינר אסור וסתמא כר"מ:
2
ג׳[שם ע"ב]
אמר מר ינקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו. ורמינהי לא יעשנה משקל בין משקלותיו ולא יזרקנה בין גרוטותיו ולא ינקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו אלא או ישחוק או יתיך או יקוץ או יוליך לים המלח. א"ר אלעזר ואמרי לה אמר רב הונא א"ר אלעזר לא קשיא כאן באמצע ינקבנה דמשנקבה לא סגיא מן הצד לא יקבנה לפי שרמאי שימצאנה יקוץ אותה סביב עד שיוציא את הנקב וידמה בה את אחרים ויוציאנה בשקל. מתני' עד מתי מותר להחזיר בכרכים שיש שם שולחני עד שיראה לשולחני בכפרים שאין שם שולחני עד ערבי שבתות שבא להוציאה להוצאת שבת ואז ידע אם יכול להוציאה ויקבלוה ממנו. ואם היה הנותן מכירה אפי' לאחר שנים עשר חדש חוזר בו ומקבלה ממנו ואין לו עליו אלא תרעומות:
אמר מר ינקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו. ורמינהי לא יעשנה משקל בין משקלותיו ולא יזרקנה בין גרוטותיו ולא ינקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו אלא או ישחוק או יתיך או יקוץ או יוליך לים המלח. א"ר אלעזר ואמרי לה אמר רב הונא א"ר אלעזר לא קשיא כאן באמצע ינקבנה דמשנקבה לא סגיא מן הצד לא יקבנה לפי שרמאי שימצאנה יקוץ אותה סביב עד שיוציא את הנקב וידמה בה את אחרים ויוציאנה בשקל. מתני' עד מתי מותר להחזיר בכרכים שיש שם שולחני עד שיראה לשולחני בכפרים שאין שם שולחני עד ערבי שבתות שבא להוציאה להוצאת שבת ואז ידע אם יכול להוציאה ויקבלוה ממנו. ואם היה הנותן מכירה אפי' לאחר שנים עשר חדש חוזר בו ומקבלה ממנו ואין לו עליו אלא תרעומות:
3
ד׳[שם]
מאי שנא בסלע דמפליג בין כרכים לכפרים ומאי שנא טלית דלא מפליג אמר אביי כי תנן נמי מתני' טלית בכרכים תנן. רבא אמר טלית לכל איניש קים ליה בגויה סלע לשולחני הוא דקים ליה לאיניש אחרינא לא קים ליה כיון דלא סגי ליה עד שיראה לשולחני. הילכך בכרכים דאיכא שולחני עד שיראה לשולחני. בכפרים דליכא שולחני עד ערבי שבתות דסלקין לשוקא לקנות צורך שבת. ואם היה מכירה כו'. פרישנא הכי אם היה מכירה הנותן מקבלה הימנו במידת חסידות. ואם לא מקבלה הימנו אין לו עליו אלא תרעומות. מתני' ונותנה בחילול מעשר שני ואינו חושש לפי שאינה מידה זו של פוסלי מטבע זו בשביל חסרון מועט אלא נפש רעה:
מאי שנא בסלע דמפליג בין כרכים לכפרים ומאי שנא טלית דלא מפליג אמר אביי כי תנן נמי מתני' טלית בכרכים תנן. רבא אמר טלית לכל איניש קים ליה בגויה סלע לשולחני הוא דקים ליה לאיניש אחרינא לא קים ליה כיון דלא סגי ליה עד שיראה לשולחני. הילכך בכרכים דאיכא שולחני עד שיראה לשולחני. בכפרים דליכא שולחני עד ערבי שבתות דסלקין לשוקא לקנות צורך שבת. ואם היה מכירה כו'. פרישנא הכי אם היה מכירה הנותן מקבלה הימנו במידת חסידות. ואם לא מקבלה הימנו אין לו עליו אלא תרעומות. מתני' ונותנה בחילול מעשר שני ואינו חושש לפי שאינה מידה זו של פוסלי מטבע זו בשביל חסרון מועט אלא נפש רעה:
4
ה׳[שם]
אמר רב פפא האי מאן דמוקים אזוזי שמעמיד עצמו מלקבלם בשמוצא בהם פגם מיקרי נפש דעה וה"מ הוא דסגי ליה:
אמר רב פפא האי מאן דמוקים אזוזי שמעמיד עצמו מלקבלם בשמוצא בהם פגם מיקרי נפש דעה וה"מ הוא דסגי ליה:
5