אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קס״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 161
א׳הדא מסייעא לפר"ח זצ"ל דפסק כלוי דיש אונאה לפרוטות:
1
ב׳[שם]
בעי ר' זירא שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה ממכר אמר רחמנא ולא שכירות או דילמא לא שנא אמר ליה אביי מי כתיב ממכר לעולם ממכד סתמא כתיב והאי ביומיה מכירה הוא. אמר רבה אמר חסא בעי ר' ירמיה אונאה אין להם ביטול מקח יש להם או אין להם. אמר רב נחמן הדר אמר ר' חסא פירש ר' אמי אונאה אין להן ביטול מקח יש להם מ"ד אהקדשות כ"ש אקרקעות מ"ד אקרקעות אבל הקדשות לא כדשמואל דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל:
בעי ר' זירא שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה ממכר אמר רחמנא ולא שכירות או דילמא לא שנא אמר ליה אביי מי כתיב ממכר לעולם ממכד סתמא כתיב והאי ביומיה מכירה הוא. אמר רבה אמר חסא בעי ר' ירמיה אונאה אין להם ביטול מקח יש להם או אין להם. אמר רב נחמן הדר אמר ר' חסא פירש ר' אמי אונאה אין להן ביטול מקח יש להם מ"ד אהקדשות כ"ש אקרקעות מ"ד אקרקעות אבל הקדשות לא כדשמואל דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל:
2
ג׳כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל הא מילתא חזיין ביה פלוגתא ביני רברבתא איכא מאן דסבירא ליה כי הא מימרא דרבי אמי ור' יוחנן דאונאה אין להם ביטול מקח יש להם. ואיכא מאן דס"ל ביטול מקח דקאמר ר' יוחנן לאו יותר משתות הוא אלא חד תרין הוא וסמיך בהא מימרא אגמ' דבני מערבא דאמרי' התם א"ר יוחנן אם היה דבר מופלג יש בו אונאה מתני' פליג על ר' יוחנן אלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות פתר לה בדבר שאינו מופלג וקמפרש בדבר שהוא מופלג כגון שלא הגיע האונאה למחצה במחצה. ואיכא מאן דמספקא ליה מילתא ולא קא פסיק מידי. ואנן עיינינן במילתא שפיר ואיסתבר לן הא מילתא דר' אמי ודר' יוחנן ליתא משום דחזינן לרב נחמן שהוא בתראה דסבירא ליה דאין אונאה לקרקעות כלל ואפי' שוה מאה במאתים דאמ' בענין דינא דבר מיצר' זבין במאתים ושוי מאה סבור מינה מצי למימר לי' לתקוני שדרתיך ולא לעוותי א"ל מר ינוקא בריה דרב חסדא לרב אשי הכי אמרי נהרדעי משמיה דרב נחמן אין אונאה לקרקעות. ועוד גרסינן בפרק האיש מקדש בו ובשלוחו אמר רב נחמן האחין שחלקו הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה מקח יתר משתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר קנה ומחזיר אונאה. אמר רבא האי מאן דאמר פחות משתות דנקנה מקח אלא אמרן אלא שויה שליח אב לא שויה שליח א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי. והאי דאמ' יתר על שתות בטל מקח לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות. ועור אמרי' בבא קמא שוה כסף מלמד שאין ב"ד נזקקים אלא לנכסים שיש להן אחריות ומאי ניהו קרקעות מאי משמע אמר רבה בר עולא דבר השוה כל כסף מאי היא דאין להם אונאה:
3