אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קע״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 172
א׳ובפר"ח זצ"ל ובאלפס אינו כתוב חריפא אלא תרעא סתמא ומסתברא דלא גרסינן ליה:
1
ב׳[שם]
אמר רב נחמן כללא דריבית כל אגר נטר לי אסור פי' שכר המתנה אי אוזיל לגביה משום המתנה שמקדים לו המעות והמקח אין לו למוכר עכשיו:
אמר רב נחמן כללא דריבית כל אגר נטר לי אסור פי' שכר המתנה אי אוזיל לגביה משום המתנה שמקדים לו המעות והמקח אין לו למוכר עכשיו:
2
ג׳[שם]
ואמר רב נחמן האי מאן דיהיב זוזי לקיראה דהיינו מוכר שעוה וקאזלי ארבעה חלות שעוה בזוז וא"ל יהיבנא לך חמשא לזמן פלוני והקדים לו המעות עכשיו איתנהו גביה שרי ליתנהו גביה אסיר. פשיטא לא צריכא דאית ליה אשראי במתא מהו דתימא כיון דאית ליה אשראי במתא כעד שיבוא בני או עד שאמצא מפתח דמי קמ"ל כיון דמחסרי גוביינא כמאן דליתנהו דמי. פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל אבל ארבע בזוזא שרי לפסוק כיון דהכי אזלי כי היכי דפוסקין על השער שבשוק. וא"ת אמאי אסור לפסוק חמשא בזוזי מאי שנא מטרשא דרב נחמן דאמר לקמן טרשא שרי למכור בהמתנה ביותר מדמיה ובלבד שלא יפרש לו אם מעכשיו הרי הוא בפחות דבהדיא פריש לו שהשכר המתנה הוא נותן. וי"ל הא דאזלי ד' בזוזא הוי כאילו פירש אם מעכשיו הרי הוא בפחות ואם לזמן פלוני הרי הוא ביותר ולפי זה לא שרי רב נחמן להדיא טרשא אלא בדבר שאין השומא ידועה כגון פרה וטלית אבל בפירות אם יצא השער אסור לעשות בהן טרשא אע"פ שמוכרם סתם ביותר:
ואמר רב נחמן האי מאן דיהיב זוזי לקיראה דהיינו מוכר שעוה וקאזלי ארבעה חלות שעוה בזוז וא"ל יהיבנא לך חמשא לזמן פלוני והקדים לו המעות עכשיו איתנהו גביה שרי ליתנהו גביה אסיר. פשיטא לא צריכא דאית ליה אשראי במתא מהו דתימא כיון דאית ליה אשראי במתא כעד שיבוא בני או עד שאמצא מפתח דמי קמ"ל כיון דמחסרי גוביינא כמאן דליתנהו דמי. פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל אבל ארבע בזוזא שרי לפסוק כיון דהכי אזלי כי היכי דפוסקין על השער שבשוק. וא"ת אמאי אסור לפסוק חמשא בזוזי מאי שנא מטרשא דרב נחמן דאמר לקמן טרשא שרי למכור בהמתנה ביותר מדמיה ובלבד שלא יפרש לו אם מעכשיו הרי הוא בפחות דבהדיא פריש לו שהשכר המתנה הוא נותן. וי"ל הא דאזלי ד' בזוזא הוי כאילו פירש אם מעכשיו הרי הוא בפחות ואם לזמן פלוני הרי הוא ביותר ולפי זה לא שרי רב נחמן להדיא טרשא אלא בדבר שאין השומא ידועה כגון פרה וטלית אבל בפירות אם יצא השער אסור לעשות בהן טרשא אע"פ שמוכרם סתם ביותר:
3
ד׳[שם]
אמר רב נחמן האי מאן דיזיף פשיטי מחבריה ואשכח טפייתא פי' זה שקיבל המעות מצא בהן יותר ממה שאמר לו חבירו אי בכדי שהדעת נוטה מחייב לאהדורי ליה ואי לא מתנה בעלמא הוא דיהיב ליה היכי דמי בכדי שהדעת נוטה אמר רב אחא בריה דרב יוסף בעישורייתא ובחימושייתא פירש"י זצ"ל אם יש לחלקם המעות העודפות להוציאם עשר עשר או חמש חמש ואין אחת או שתים עודפות שאין באות לכלל חמש. יש לומר שטעה בחשבונו או עישורייתא נינהו טעה בין חמשים לארבעים בין ארבעי' לשלשים. ואם אינם עשיריות וישנם חמישיות יש שהיו רגילים למנות חמש חמש ואם עודפות הרבה כגון חמשים וחמש טעה בעשיריות כדפרישית ויש כאן טעות של חמשים בדילוג אחר ובחמש העודפות טעה בין שלש לארבע או אם עודפות ט"ו או כ"ה טעה שלש פעמים או חמש פעמים בחשבון של חמש חמש אבל אם עודפות על החמישיות אחת או שתים או שלש או ארבע שאינם מגיעות לחמש לא טעה כלום וכולם מתנה. פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל אם היו רגילי' למנות חמשה חמשה כעין שאנו מונין אחר ולדידן הוי בכל ענין בכדי שהדעת נוטה :
אמר רב נחמן האי מאן דיזיף פשיטי מחבריה ואשכח טפייתא פי' זה שקיבל המעות מצא בהן יותר ממה שאמר לו חבירו אי בכדי שהדעת נוטה מחייב לאהדורי ליה ואי לא מתנה בעלמא הוא דיהיב ליה היכי דמי בכדי שהדעת נוטה אמר רב אחא בריה דרב יוסף בעישורייתא ובחימושייתא פירש"י זצ"ל אם יש לחלקם המעות העודפות להוציאם עשר עשר או חמש חמש ואין אחת או שתים עודפות שאין באות לכלל חמש. יש לומר שטעה בחשבונו או עישורייתא נינהו טעה בין חמשים לארבעים בין ארבעי' לשלשים. ואם אינם עשיריות וישנם חמישיות יש שהיו רגילים למנות חמש חמש ואם עודפות הרבה כגון חמשים וחמש טעה בעשיריות כדפרישית ויש כאן טעות של חמשים בדילוג אחר ובחמש העודפות טעה בין שלש לארבע או אם עודפות ט"ו או כ"ה טעה שלש פעמים או חמש פעמים בחשבון של חמש חמש אבל אם עודפות על החמישיות אחת או שתים או שלש או ארבע שאינם מגיעות לחמש לא טעה כלום וכולם מתנה. פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל אם היו רגילי' למנות חמשה חמשה כעין שאנו מונין אחר ולדידן הוי בכל ענין בכדי שהדעת נוטה :
4