אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קפ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 188

א׳פר"ח זצ"ל כתב רבינו הגאון זצ"ל דלענין ההוא דינא דההוא גברא דאתפיס זכוותיה לבי דינא איתמר הדא הילכתא בלחוד ולא בכל אסמכתא דעלמא ושני האי דהא אתפסיה זכוותיה לבי דינא אבל אי הוה זכוותיה בידיה אע"ג דקנו מיניה בב"ד חשוב לא הוו בטלין. ואי נפיק כתבא דהוא אסמכתא אע"ג דכתיב ביה דלא כאסמכתא שטרא בטילא הוא. דדמי להא דת"ר לענין גיטין בטל הוא אי אפשי בו דבריו קיימין. פסול הוא אינו גט לא אמר כלום. השתא ומה לענין איסור אמרת לא אמר כלום לענין ממונא לכ"ש עכ"ל. ובפרק זה בורר פירשתי עוד ענין אסמכתא. כתב רבינו שמשון בר אברהם זצ"ל אותם רֵיישמֵיינש שנותנין בשעת שידוכין קניא שתקנום העולם. כדאמ' בסוף פרקין שקונין במנהג. וגם כמו כן יש להועיל ריישמינש בשידוכין כיון שכל העולם נוהגין ליתן אותם בשידוכין. ועוד כי אין זה גוזמא מה שנוהגין לקנוס את החוזר בו. בדין הוא להתחייב מי שחוזר בו מן התנאי שהתנו לפי הבושת שמתבייש חבירו במה שהוא חוזר בו. וכן כשמשדכין מלמדי תינוקות ומקבל המלמד קנס על עצמו אם יחזור בו וחזר בו ולא מצא מלמד אחר במקומו אין זה אסמכתא דלא חשיב גוזמא שמפסידו בחזרתו. והוי כמו אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא עכ"ל:
1
ב׳[שם ע"ב]
אמרו לו מר ינוקא ומר קשישא בני דרב חסדא לרב אשי האי אסמכתא בזימניה קניא בלא זימנא לא קניא. קס"ד בזימנא שהגיע זמן ולא נתן מעות. בלא זמן קודם שהגיע הזמן. אמר להו כל מידי נמי בזימניה קני בלא זימניה לא קני. דילמא הכי קאמריתו אשכחיה בגו זימניה וא"ל קני קני דגמר ואקנייה. דאי לא למה ליה למימר ליה הלא אינו יכול עכשיו לתובעו. לבתר זימניה וא"ל קני לא קני מאי טעמא מחמת כיסופא הוא דקאמר ליה. ולא היא אפי' בגו זמניה נמי וא"ל קני לא קני מאי טעמא האי דא"ל הכי מחמת כיסופא הוא דקאמר ליה. והאי דקאמר ליה הכי קסבר מכי מטי זימניה לא אתי ליטריד:
2
ג׳[שם]
אמר רב פפא האי אסמכתא זימנין קניא וזימנין לא קניא. אשכחיה ביום הזמן דקא שתי חמרא בחנות קני שאין זה עצב לחזר אחר פדיון שדהו ש"מ דעתו לשקעה. דקא מהפך בזוזי לא קני. א"ל רב אחא מדפתי לרבינא דילמא לפכוחי פחדיה קשתי כדי להפיג דעתו שדואג על המעות דכתיב ויין ישמח לבב אנוש. וכתיב ישתה וישכח וגו'. אי נמי אינש אסמכיה אזוזי. אלא אמר רבינא אי קפיד בדמי ודאי קני. א"ל רב אחא מדפתי לרבינא דילמא סבר כי היכי דלא תיזל ארעיה. אלא אמר רב פפא אי קפיד בארעא ודאי קני. פירש"י זצ"ל אם מקפיד במכירת חפציו שלא לפחות משויים ודאי קני ואינו חושש אם תשתקע שדהו. וקשה לרבי' יצחק בר שמואל זצ"ל דילמא האי דקפיד משום דיודע שלא תשתקע דאסמכתא לא קניא. ועוד פירש"י זצ"ל אי קפיד אארעא שלא למכור שום קרקע אפי' בשויו וקשה דילמא משום דאסמכתא קניא אינו חושש למכור כדי לפדות את שדהו:
3