אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קצ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 194
א׳נמצאת למד ששלש משכונות הן. משכונה שהיא רבית קצוצה. ומשכונה שהיא אבק ריבית. ומשכונה שהיא מותרת. כיצד מישכן לו מקום שפירותיו מצויין תדיר כגון חצר או מרחץ או חנות ואכל פירותיהן הרי זה ריבית קצוצה. מישכן לו שדה וכיוצא בה ובאו שם פירות ואכלו הרי זה אבק ריבית וכן אם מישכן חצר וכיוצא בה בניכוי הרי זה אבק ריבית. מישכן שדה בניכוי הרי זה מותר. כיצד הוא הניכוי כגון שהלוהו ק' דינרין ומישכן לו בהם חצרו או שדהו וא"ל המלוה הריני מנכה לך מעה כסף בכל שנה בשכר קרקע זו כדי שיהיו כל פירותיה שלי בחצר וכיוצא בה אסור ובשדה וכיוצא בה מותר. הורו מקצת הגאונים שכל משכונ' שאין בה ניכוי כלל הרי היא ריבית קצוצה. ולא ירדו לעומק הדבר להפריש בין שדה לחצר. לפיכך נתקשו להם דברי חכמים . וכן הורו שכל משכונה אפי' בניכוי אסור בין בחצר בין בשדה. ואין להם משכונה מותרת אלא בדרך הזאת. כיצד כגון שהלוהו ק' דינרין ומישכן לו בית או שדה והתנה עמו שאחר שנים עשר שנים תחזור הקרקע לבעלה חנם הרי זו מותר לאכול פירותיה כל עשר שנים אפילו היה שכרה שלוה אלף דינרין בכל שנה שאין זה אלא כמו ששכר בפירות וכן אם התנה בעל השדה עמו כל זמן שיביא לי מעות מחשב לו עשר בכל שנה ויסלקו ממנה הרי זה מותר. וכן אם התנה הלוה שכל זמן שירצה מחשב לו מה שדר בו ויחזיר לו שאר ויסתלק הרי זה מותר שאין זה אלא כשכירות. וכל תנאי שבשכירות קיים כמו שביארנו ומותר עכ"ל. רב פפא ורב הונא בריה חוב יהושע דאמרי תרוייהו הא משכנתא באתרא דמסלקי אין בעל חוב גובה הימנה פרש"י זצ"ל אם מת הלוה ונפלה לפני בניו אין בעל חוב של אביהן גובה מן הפירות שיש להן בה דאין לאביהן בגוף הקרקע כלום ומטלטלי בעלמא גיגהו ומטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח. דבשלמא בעודו קיים גבי אפי' מגלימא דעל כתפיה שהרי לו הלוה מעותיו ונשתעבד והתורה אמרה יבא שליח ב"ד ויכנס לביתו ויטול משכונו כדכתיב והאיש אשר אתה נושה בו וגו' דאמרי' לקמן זה שליח ב"ד. אבל היכא דמית בהדי יתמי מאי עבידתיה הרי לא לוו הימנו. ואי ירתי קרקעות אישתעבידו נכסים מחיים. מדין דנכסוהי דבר אינש אינון ערבין ביה. דכי אוזפיה עלייהו סמך. אבל מטלטלי אפי' דין ערב ליכא דלאו עלייהו סמיך מלוה הואיל ובידו להצניען ולאבדן. ואין הבכור נוטל פי שנים למ"ד בבבא בתרא אין הבכור נוטל פי שנים במלוה הא נמי הואיל ואתרא דמסלקי הוא מלוה בעלמא הוא ואין השדה לפניו אלא לשעבוד פירות והוה ליה ראוי ואין הבכור נוטל בראוי לבא לפניהם לאחר מיתה לחלוק כבמוחזק ביד אביו דכתיב בכל אשר ימצא לו. ושביעית משמטת כשאר מלוה בשטר שנכסי לוה משועבדין דאין זה מלוה על המשכון שאין שביעית משמטתו דהתם במשכון של מטלטלין קיימי' וטעמא משום דבעל חוב קונה משכון שבידו דילפינן מולך תהיה צדקה והוה ליה כגבוי. באתרא דלא מסלקי בעל חוב גובה ממנה דמכר היא אצלו. והיינו טעמא דבכור נוטל פי שנים והיינו טעמא דאין שביעית משמטתו:
1
ב׳[שם]
ואמר מר זוטרא משמיה דרב פפא האי משכנתא באתרא דמסלקי מסלקי ליה ואפילו מתמרי דאבודיא. פי' כשגודדין תמרים שוטחין מחצלות תחת הדקלין ונופלין תמרים עליהם ואם בא ושילם לו מעותיו מסלקי אף מתמרים התלושים שעל גבי אבודיא. ואי אגבינהו כבר בסנסני שנתנם בתוך סלים כשנטלם מן המחצלות קנה אותם בהגבהה קודם שקיבל מעותיו והרי הם שלו. ולמ"ד בבא בתרא כליו של לוקח קונה אותו ואפילו הוא ברשות המוכר קנה לוקח אע"ג דלא אגבינהו בסינסי . פשיטא באתרא דמסלקי ואמר לא מסתליקנא שבשעת מתן מעות התנה ע"מ שלא תוכל לסלקני עד כך וכך שנים הא קאמר לא מסתליקנא ועל מנת כן נתן מעותיו וקרקע נקנית בכסף ובשטר בין דרך מקח וממכר בין דרך שכירות בין בכל הדרכים לפי התנאי. אלא באתרא דלא מסלקא ואמר מסתליקנא מאי צריך למיקני מן המלוה או לאו. רב פפי אמר לא צריך למיקנא מיניה. רב שישא בריה דרב אידי אמר צריך למיקני מיניה:
ואמר מר זוטרא משמיה דרב פפא האי משכנתא באתרא דמסלקי מסלקי ליה ואפילו מתמרי דאבודיא. פי' כשגודדין תמרים שוטחין מחצלות תחת הדקלין ונופלין תמרים עליהם ואם בא ושילם לו מעותיו מסלקי אף מתמרים התלושים שעל גבי אבודיא. ואי אגבינהו כבר בסנסני שנתנם בתוך סלים כשנטלם מן המחצלות קנה אותם בהגבהה קודם שקיבל מעותיו והרי הם שלו. ולמ"ד בבא בתרא כליו של לוקח קונה אותו ואפילו הוא ברשות המוכר קנה לוקח אע"ג דלא אגבינהו בסינסי . פשיטא באתרא דמסלקי ואמר לא מסתליקנא שבשעת מתן מעות התנה ע"מ שלא תוכל לסלקני עד כך וכך שנים הא קאמר לא מסתליקנא ועל מנת כן נתן מעותיו וקרקע נקנית בכסף ובשטר בין דרך מקח וממכר בין דרך שכירות בין בכל הדרכים לפי התנאי. אלא באתרא דלא מסלקא ואמר מסתליקנא מאי צריך למיקני מן המלוה או לאו. רב פפי אמר לא צריך למיקנא מיניה. רב שישא בריה דרב אידי אמר צריך למיקני מיניה:
2