אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ר״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 206
א׳פר"ח זצ"ל דבסימנ' מפקי' מינייהו אפי' מיתמי. ירוש' דשקלים בפ' התרומה מה היו עושים בה בר יודא בר זמינא איתפקד גביה מודלא דיתמי א"ל ר' מני ואי בעית דליהוי פסידא לך דואגרא דבתרויכון שרי. ר' חייא בר אדא איתפקד גביה מודלא דיתמי ועבד כן. מודלא פי' ממון כל הון ביתו תרגום כולא מודלא דביתיה יהיב. והכי נמי באיכה רבתי אפקיד מדלא גבי ההוא גברא בערך מדל:
1
ב׳[שם ע"ב]
מתני' אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית פרש"י זצ"ל צאן ברזל כל האחריות על המקבל ושם אותו עליו במעות. וכל זמן שאינו נותן לו מעותיו השכר חולקין. אע"ג דמשנה היא דהא תנא ליה אין מושיבין חנוני למחצי' שכר משום דמקבל עליה פלגא בהפסד. וכ"ש היכא דמקבל עליו כל האחריות לגמרי. משום סיפא נקט דקתני אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוים ומלוין אותם בריבית וכן בגר תושב. למימרא דסתם צאן ברזל ברשות דמקבל קיימא ובאחריותו מדקאמר שהוא רבית ורמינהי המקבל צאן ברזל מן הגוי וולדות פטורין מן הבכורה ולא מיבעיא אמהות דפטורין מן הבכורה שאם ילדו בכור אינו קדוש שהרי הן עצמן של גוי. והתורה אמרה בישראל ולא באחרים. אלא אפילו ולדות שחציין של ישראל אותן המגיעין לחלק ישראל פטורין מן הבכורה כשיתעברו ויולידו אלמא ברשותא דנותן קיימי דאי באחריות מקבל קיימי אמאי פטורין. אמר אביי לא קשיא מתניתין דבכורות כגון דקביל עליה גוי אונסא וזולא צאן ברזל קרית ליה דמשמע דלא פחתו הרי הם פחותין אצלו. ועוד אם איתא דהיכא דקביל עליה בעל הבהמות אונסא וזולא דלאו ברשותיה דמקבל קיימי אדתני סיפא אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוי ליפלוג וליתני בדידה בד"א דלא קביל עלי' בעל הבהמות אונסא וזולא אבל מקבל עלי' אונסא וזולא שפיר דמי. אלא אמר רבא אידי ואידי דלא מקבל עלי' בעל בהמות אונס' וזולא וגבי בכורה היינו טעמא דולדות פטורין מן הבכורה. כיון דאי לא יהיב ליה זוזי אתא גוי תפיס לי' לולד והויא לה יד גוי באמצע פטור' מן הבכורה:
מתני' אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית פרש"י זצ"ל צאן ברזל כל האחריות על המקבל ושם אותו עליו במעות. וכל זמן שאינו נותן לו מעותיו השכר חולקין. אע"ג דמשנה היא דהא תנא ליה אין מושיבין חנוני למחצי' שכר משום דמקבל עליה פלגא בהפסד. וכ"ש היכא דמקבל עליו כל האחריות לגמרי. משום סיפא נקט דקתני אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוים ומלוין אותם בריבית וכן בגר תושב. למימרא דסתם צאן ברזל ברשות דמקבל קיימא ובאחריותו מדקאמר שהוא רבית ורמינהי המקבל צאן ברזל מן הגוי וולדות פטורין מן הבכורה ולא מיבעיא אמהות דפטורין מן הבכורה שאם ילדו בכור אינו קדוש שהרי הן עצמן של גוי. והתורה אמרה בישראל ולא באחרים. אלא אפילו ולדות שחציין של ישראל אותן המגיעין לחלק ישראל פטורין מן הבכורה כשיתעברו ויולידו אלמא ברשותא דנותן קיימי דאי באחריות מקבל קיימי אמאי פטורין. אמר אביי לא קשיא מתניתין דבכורות כגון דקביל עליה גוי אונסא וזולא צאן ברזל קרית ליה דמשמע דלא פחתו הרי הם פחותין אצלו. ועוד אם איתא דהיכא דקביל עליה בעל הבהמות אונסא וזולא דלאו ברשותיה דמקבל קיימי אדתני סיפא אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוי ליפלוג וליתני בדידה בד"א דלא קביל עלי' בעל הבהמות אונסא וזולא אבל מקבל עלי' אונסא וזולא שפיר דמי. אלא אמר רבא אידי ואידי דלא מקבל עלי' בעל בהמות אונס' וזולא וגבי בכורה היינו טעמא דולדות פטורין מן הבכורה. כיון דאי לא יהיב ליה זוזי אתא גוי תפיס לי' לולד והויא לה יד גוי באמצע פטור' מן הבכורה:
2