אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ר״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 207

א׳שמעינן משמעתין דנכסי צאן ברזל ששם לו הנותן למקבל שאם מתו הוי הפסד דמקבל. אע"ג דהנותן קביל עליה אונסא וזולא אפי' הכי אסיר משום ריבית. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל דהכי תניא בתוספתא איזהו צאן ברזל היו לפניו מאה צאן וא"ל הרי הם עשויות עליך במאה סלעים של זהב והולדות והגיזין שלך. ואם מתו חייב באחריותן ואתה מעלה לו סלע מכל אחד באחרונ' אסור. התם נמי לא קתני שיקבל עליו המקבל אונסא וזולא אפי"ה קתני דאסיר. מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו. מאי לחונן דלים כגון שבור מלכא מלך פרס היה נוטל ממון ישראל וחונן בהם גוים שהם דלים מן המצות. אמר רב נחמן אמר לי הונא לא נצרכא אלא אפי' ריבית דגוי שישראל נוטל מן הגוים יורדת לטמיון. איתיביה רבא לרב נחמן לנכרי תשיך מאי לאו תשוך שמותר אתה ליקח ממנו. לא, תשיך קאמר דוקא אתה תן לו ריבית. לא סגי דלאו הכי וכי בא הכתוב לצוות עלינו ליתן ריבית לגוים דאילו להתיר פשיטא מהיכא תיתי לן למיסר. לאפוקי אחיך דלא. אחיך בהדיא כתב ביה ולאחיך לא תשיך. לעבור עליו בעשה ול"ת. איתיביה לוין מהן ומלוים אותן בריבית וכן בגר תושב. א"ר חייא ברי' דרב הונא לא נצרכא אלא בכדי חייו התירו לו ויותר מיכן אסור מדרבנן דילמא אתי למיסרך. רבינא אמר מדקתני מלוין אותן בריבית בתלמידי חכמים עסקינן טעמא מאי גזרו רבנן על ריבית דגוי שמא ירגיל הגוי אצלו וילמוד ממעשיו וכיון דת"ח הוא לא גמר ממעשיו:
1
ב׳[דף ע"א ע"א]
איכא דמתני להא דרב נחמן אהא דתני רב יוסף אם כסף תלוה את עמי. עמי וגוי עמי קודם. עני ועשיר עני קודם. עניי עירך ועניי עיר אחרת ענייך קודמין. אמר מר עמי וגוי עמי קודם פשיטא אמר רב נחמן אמר לי הונא לא נצרכא דאפי' לגוי בריבית ולישראל בחנם ישר' קודם. הרי ללישנא קמא אליבא דר' חייא בריה דרב הונא אסור לכל אדם להלוות לגוי בריבית כ"א בכדי חייו. ואליבא דרבינא שרי ליה לתלמיד חכם להלוות לגוי בריבית אפי' יותר מכדי חייו. פר"ח זצ"ל דהא לא גמר ממעשיו ושרי לגמרי ושאר כל אדם שאינו ת"ח אפי' בכדי חייו אסיר. וללישנא בתרא שרי לכל אדם אפי' שאינו ת"ח להלוות לגוי ברבית אפי' ביותר מכדי חייו. פר"ח זצ"ל לוין מן הגוי בריבית שנאמר לנכרי תשיך זו ששנינו מלוין אותן בריבית אוקמה ר' חייא בכדי חייו וה"מ בתלמיד חכם דלא גמר ממעשיו וכולי עלמא לא שנא מרבה הונו בנשך ותרבית. עכ"ל:
2