אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רי״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 217
א׳הילכך אם בא ישראל ראשון לפדותו ונתרצה ישראל שני להחזיר לו הרי ישראל שני מקבל מן הראשון כל הריבית דהוה ליה חוזר ומוכרו לו. ואם בא ישראל ראשון לפדותו מן השני ואינו רוצה להחזיר לו שרוצה לעכב לעצמו ובאו לב"ד על ככה ב"ד פוסקין להם שאינו חייב להחזיר לו ומעכבו לעצמו. וגם רבינו יצחק גופיה מודה בזה דכי מעיינת בלשונו לא מיעט אא"כ פירש על מנת שאינו מסתלק אבל בסתם הרי זה ודאי מסולק:
1
ב׳[דף ע"ב ע"א]
ת"ר ישראל שלוה מעות מן הגוי בריבית וזקפו עליו במלוה פירש"י זצ"ל לאחר זמן חישב עמו על הריבית וזקף הכל ביחד במלוה וכתב לו שטר עליו כך וכך אני חייב לפלוני ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפו עליו במלוה גובה את הקרן והריבית פי' דמשעת זקיפה הוי כגבוי. ואם משנתגייר זקפו עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית. וכן גוי שלוה מעות מישר' בריבית וזקפו עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפו עליו במלוה גוב' את הקרן וגוב' את הריבית. אם משנתגייר זקפו עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית. ר' יוסי אומ' בין כך ובין כך גוב' את הקרן וגובה את הריבית פרש"י אסיפא פליג. אמר רבא אמר רב סחורא א"ר הונא הלכה כר' יוסי. אמר רבא מאי טעמא דר' יוסי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה. ויש ספרים דגרסי בהדיא ר' יוסי אומר גוי שלוה מעות מישר' בריבית בין כך ובין כך גובה את הקרן וגובה את הריבית. וה"נ באלפס ובפר"ח. ונראה בעיני דדוקא שכתב לו שטר כי זמנו של שטר מוכיח עליו שנתחייב לו קודם שנתגייר ושטר העומד לגבות קיימא לן כגבוי דמי. אבל אם חישב עמו על הריבית וזקף ריבית על הקרן ואמר לו מעכשיו אתה חייב לי כך וכך ולא כתב את השטר אינו גובה את הריבית דבעל פה לא אמרי' דמשעת זקיפה הוי כגבוי. ת"ר שטר שיש בו ריבית פרש"י זצ"ל שכתב בו פלוני לוה מפלוני מנה בריבית כך וכך לזמן פלוני. קונסין ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית ד"ר מאיר וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית. במאי קא מיפלגי ר"מ סבר קנסינן היתירא אטו איסורא ורבנן סברי לא קנסי' היתירא אטו איסורא:
ת"ר ישראל שלוה מעות מן הגוי בריבית וזקפו עליו במלוה פירש"י זצ"ל לאחר זמן חישב עמו על הריבית וזקף הכל ביחד במלוה וכתב לו שטר עליו כך וכך אני חייב לפלוני ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפו עליו במלוה גובה את הקרן והריבית פי' דמשעת זקיפה הוי כגבוי. ואם משנתגייר זקפו עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית. וכן גוי שלוה מעות מישר' בריבית וזקפו עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפו עליו במלוה גוב' את הקרן וגוב' את הריבית. אם משנתגייר זקפו עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית. ר' יוסי אומ' בין כך ובין כך גוב' את הקרן וגובה את הריבית פרש"י אסיפא פליג. אמר רבא אמר רב סחורא א"ר הונא הלכה כר' יוסי. אמר רבא מאי טעמא דר' יוסי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה. ויש ספרים דגרסי בהדיא ר' יוסי אומר גוי שלוה מעות מישר' בריבית בין כך ובין כך גובה את הקרן וגובה את הריבית. וה"נ באלפס ובפר"ח. ונראה בעיני דדוקא שכתב לו שטר כי זמנו של שטר מוכיח עליו שנתחייב לו קודם שנתגייר ושטר העומד לגבות קיימא לן כגבוי דמי. אבל אם חישב עמו על הריבית וזקף ריבית על הקרן ואמר לו מעכשיו אתה חייב לי כך וכך ולא כתב את השטר אינו גובה את הריבית דבעל פה לא אמרי' דמשעת זקיפה הוי כגבוי. ת"ר שטר שיש בו ריבית פרש"י זצ"ל שכתב בו פלוני לוה מפלוני מנה בריבית כך וכך לזמן פלוני. קונסין ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית ד"ר מאיר וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית. במאי קא מיפלגי ר"מ סבר קנסינן היתירא אטו איסורא ורבנן סברי לא קנסי' היתירא אטו איסורא:
2