אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רי״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 218
א׳כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וקיימא לן כרבנן. וכן כתב רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל וזה לשונו: ואין הלכה כר' מאיר אלא כרבנן כמו שפסקו ה"ג. ואע"ג דקיימא לן כר' מאיר בגזירותיו דוקא בגזירותיו ולא בקנסיו. וכן מצינו בהלכות גדולות בהלכות גיטין דפסקי כרבנן דרבי מאיר דמעוברת חבירו ומינקת חבירו לא ישא ואם נשא יוציא ולכשיגיע לכנוס יכנוס ולא אמ' ולא יחזיר עולמית מדקמבעיא לן בהחולץ אי מינסבא לכהן מאי ואי לר' מאיר מאי קמיבעיא ליה דכיון דישראל יכול לכנוס כשיגיע זמנו ככהן מי החמירו עליו להוציא השתא. אע"פ שאם יוציא ממנו עכשיו לא יוכל להחזיר לעולם כשיגיע זמנו שתהא גרושה. ואע"ג דהלכה כר' מאיר בגזירותיו כדאמרי' בכתובות בפרק אע"פ הכא קנסא הוא. והלכה כר' מאיר בגזירותיו ולא בקנסיו עכ"ל. וא"ת היאך יגבה אפי' קרן על פי עדים אילו ולא יהא הלוה נאמן לומר פרעתי או להד"מ והלא עדים החתומים בו רשעים ופסולים שחתמו על הריבית. י"ל אע"ג דתנא במתני' שהעדים עובדים בלא תעשה דילמא לא תשימון עליו נשך בלוה ומלוה משמע להו בזה בורר גבי פסולים ודכוותה אשכחן לעיל פ"ק לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו. ותניא בזה בורר גבי פסולי עדות ומלוי בריבית אחר המלוה ואחד הלוה ואילו עדים לא קתני. משמע לכאורה דעידי ריבית כשרים לעדות:
1
ב׳[שם]
ת"ר שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין. ומוקדמין אמאי פסולין נהי דלא גבי מזמן ראשון ניגבי מזמן שני. אמר רשב"ל במחלוקת שנויה ור' מאיר היא. ור' יוחנן אמר אפילו תימא רבנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון:
ת"ר שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין. ומוקדמין אמאי פסולין נהי דלא גבי מזמן ראשון ניגבי מזמן שני. אמר רשב"ל במחלוקת שנויה ור' מאיר היא. ור' יוחנן אמר אפילו תימא רבנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון:
2