אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רכ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 226

א׳פר"ח וצ"ל מהו ליתן מעות לסוחרים המחזרים בעיר וקונים זהב שבור ומיני מתכות השבורים ומטילין אותן למקום אחד ונקראין גרוטאות וכן שאר סחורות שכיוצא בהן מהו ליתן מעות ולקבל עלייהו אחריות ולקבל מהם כשיעור שקנו. ואסקי' ביקש ר' ישמעאל בר יוסי לעשות כן בכלי פשתן ולא הניחו רבי וכו' עכ"ל. ירוש' בר נש דיהב לחבריה ק' דינרין רווחין ר' אהו נסיב פלגא של בעל הבית דאיתעבדא קרן בר נש עבדין כן אלא נסבין ויהבין ובסיפ' פלגי. המוליך חבילה כו' אבל החמרים מקבלים מעות מבעלי בתים ומעמידים להם פירות במקום היוקר כשער הזול ואין חוששין ר' יהודה בן פזי אמר ובלבד שדרכו לילך ולבא שם ביום אחד. רב יהודה אמר נעשה שלוחו של בעל הבית:
1
ב׳[שם]
פרדיסא רב אסר ושמואל שרי פירש"י זצ"ל לקנות יין הכרם בכרמים פחותין כל פירות שנה זו בכך וכך לוקחין אחר שהיין בוסר או סמדר אבל עדיין לא הגיעו רב אסר כיון דלקמיה שויא טפי מיחזי כאגר נטר דמשום הקדמת מעות לזמן הבציר קא מוזיל גביה. ושמואל שרי כיון דזימנין דהוה ביה תיוהא דבר חרטה לא מיחזי כאגר נטר לי' פירש"י זצ"ל קיימא לן כרב. ומודה רב בתורי דנפיש פסידייהו. פירש"י זצ"ל במקום שבוצרים כרמים בשוורים בעגלה ומוליכין את העגלה בין שורת הכרם ומתקלקלי' רגלי השוורים בקלחי שרשים שבקרקע והפסידן רב. ופר"ח זצ"ל פי' ומודה רב בבקרא דתורי דנפיש פסידייהו פי' שרי רב לזבוני תורא בגו יקרי אע"ג דגדל בגו בקרי דמוכר וכי שקיל ליה לוקח שוה טפי משום דנפיש פסידיה כלומר יתכן שימות נמצא מפסיד הכל:
2
ג׳[שם]
אמר להו שמואל להנהו שיבשי דשיבשא פוקו וסייעו בגופא דארעא כי היכי דקנו להו בגופא דארעא ואי לא הויא לכו הלואה ואסיר פרש"י זצ"ל שיבשא בעלי בתים המלוים תבואה לאריסין לזרוע ומשלמין להם לגורן תבואה חדשה סייעו בגופא דארעא בחריש ובקציר מעט הוי כהלואה סאה בסאה. וקשה דלא אשכחן שקורין זה שיבשי. דשיבשי היינו זמורות ושריגים וכגון שיבשתא לאריסיה. ובפר"ח זצ"ל פי' המקדימין פירות לבעלי כרמים בזמורות בכך וכך המשאוי ובעת שזומרים הכרם שוה משוי יותר. אמר שמואל לאותן הלקוחות הפיכו בקרקע הכרם דניהוו כמאן דקני לכו קרקע הכרם לזמורות שבו עד שיחתכו. ואי לא הוו להו הני דמי הלואה ואסיר למשקל טפי מכרי הנהו זוזי:
3