אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רכ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 228

א׳שמעינן משמעתין דיש ריבית בשכירות ולעיל פרישית:
1
ב׳[שם]
אמרו ליה רבנן לרבא קא אכיל מר ריביתא כולי עלמא החוכרים שדותיהם לאריסים שקלי ד' כורין לחכירות השדה ומסלקין לאריסין בניסן כופין אותו לקצור תבואתו ולהסתלק ממנה בניסן. ומר משום דמנטר להו עד אייר שקיל שיתא. אמר להו אתון הוא דעבדיתו שלא כדין שאתם מסלקין אותם בניסן ועדיין לא נתמלא' תבואה בקשיה ומפסידין אותם הרבה וארע' לאריסא משתעבדי עד שתתמלא התבואה כל צורכה הילכך שלא כדין כפייתכם. אנא נטרנא להו עד אייר ומרווחנא ליה כמה ושכר שדי אני נוטל שלכך אני מפריז על חברותיה ואין זה שכר המתנת ד' כורין:
2
ג׳[שם ע"ב]
מרי בר רחל מישכן ליה ההוא גוי ביתא הדר הגוי זבנה לרבא נטר רב מרי שתא שקיל אגר ביתא דשנה הבאה אמטי ליה לרבא א"ל האי דלא אמטאי למר אגר ביתא עד האידנא דסתם משכנתא שתא ולא הוה מצי גוי מסלק לי השתא לישקול אגר ביתא. א"ל אי הוה ידענא דהוה ממושכן ליה למר לא הוה מזביננא ליה השתא כדיניהם עבידנא לך דכמה לא סלקי בזוזי לא שקלי אגר ביתא. אנא נמי לא שקילנא מינך אגר ביתא עד שיכוף את הגוי ויהיב לך זוזיך. פרש"י ואין זו ריבית דהא רבא לא מיחייב ליה מידי אלא גוי:
3