אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא כ״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 23

א׳כתב רבינו שמשון בר' אברהם זצ"ל מיכן משמע שאם מצא ארנקי בשבת אסור ליטלו אע"פ שירא שיקדמנו אחר ואם היה מותר היכי מדמי ליה לרכיבה בעיר דאין דרך לעשות אפי' במציאה דהא אפשר בהנהגה אבל הגבהת ארנקי בשבת דרך לעשות במציאה אלא ש"מ דאסור והא דאמרי' בפ' מי שהחשיך דוקא כיסו אבל מציאה לא לאו דוקא ליתן לנכרי או להוליך פחות מד' אמות אסור אבל להגביה שרי אלא אפי' להגביה נמי אסור מטעם טילטול דמוקצה מיהו שמעינן מהא דאם הגביה בדיעבד קנה:
1
ב׳[שם ע"ב]
בעי ר' אלעזר האומר לחבירו משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה מהו לקנות. מי קאמר ליה קני. פי' משמע לקנות אתה מתכוין לקנות אני איני מקנה לך אלא הכי קאמר משוך בהמה זו וקני כלים שעליה מהו מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים שעליה או לא. אמר רבא אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי מיקנו כלים במשיכה דבהמה פי' ומדקמיבעיא לך במוסר כלים בלא בהמה מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דמקני בהמה קני כלים משום תורת חצר דקיימא לן חצירו של אדם קונה לו ובהמתו כחצירו אמאי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קני וכי תימא כשעמדה כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה. והילכתא בכפותה פי' קונה מטעם חצר הילכך לא פסיקא ליה למיבעי בקני בהמה וקני כלי' אבל למשו' פסיק' ליה אפי' בכפותה ולא איפשיט:
2