אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רל״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 231

א׳כתב מורי רבינו אבי העזרי זצ"ל ובזמן הזה שנוהגים הסוחרים שמוסר לקונה המפתח שסגורה בו הסחורה קונה בענין שכרות בית שכשמסר לו המפתח קנה כך פסק זקיני בספר המקצועות פי' סיטמותא כגון שחותם הקונה הסחורה בחותם שלו אע"פ שלא משכה ולא נתן המעות קנה דקאי במי שפרע אי הדר ביה מוכר עכ"ל. וכן פי' בערוך סיטמותא חותם שטובעי' בו הסחורה על העיסקא. וכן פר"ח זצ"ל: מתני' היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש פי' רבי' ש"י זצ"ל היה הוא תחילה לקוצרים ויש לו גדיש ועדיין לא יצא השער. פוסק עמו באיזה שער שירצה לתת לו מאותו גדיש דכיון דיש לו אין כאן ריבית דמעכשיו הוא קנוי לו. ואע"פ שלא משך. דכי אין לו נמי אבק ריבית מדרבנן הואי וכי יש לו לא גזור. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
אמר רב מחוסר שתי מלאכות פוסק אע"פ שלא יצא השער דהא יש לו אבל מחוסר שלש אינו פוסק כאין לו דמי. ושמואל אמר אם המלאכות שהדבר מחוסר בידי אדם הן אפי' מאה פוסק. בידי שמים אפי' אחת אינו פוסק דמי יימר דאתיא ויהא בידו להשלים הילכך אין לו הוא. תנן פוסק עמו על הגדיש והא מחוסר משדא על החמה ומיבש ומידש ומידדי . כגון דשדא החמה ויבש דאכתי גדיש קרי ליה. ולשמואל דאמר בידי שמים אפי' אחת אינו פוסק הא מחוסר מידדא לזרות המוץ אחר הדישה ברחת ברוח דבידי שמים הוא שצריך רוח שאינה מצויה. אפשר בנפוותא:
2