אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רל״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 237
א׳והרב ר' משה בר מיימון זצ"ל כתב הורו מקצת הגאונים שלוה שמחל למלוה בריבית שלקח ממנו או שעתיד ליקח אע"פ שקנו מידו שמחל או שנתן במתנה אינו מועיל כלום שכל ריבית שבעולם מחילה היא אבל התורה לא מחלה ואסרה מחילה זו. לפיכך אין המחילה זו מועלת בריבית אפי' של דבריהם. נראה לי שאין הוראה זו נכונה מאחר שאומרים למלוה החזירם לו וידע הלוה שדבר אסור עשה ויש לו ליטול ממנו אם רצה למחול ימחול כדרך שמוחל הגזל ובפירוש אמרו חכמים שהגזלנים ומלוי ריביות שהחזירו אין מקבלין מהן. מכלל שאין המחילה מועלת להם עכ"ל. ואין זה ראיה דהתם הפקר ב"ד הוא ומשום תקנה והלכה למעשה לאיסור ובריש פרקין פידשתי. אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לאדם להלוות בניו ובני ביתו בריבית כדי להטעימן טעם ריבית. שידעו כמה מצטער ומיצר הנותן ויבינו כמה עונשו גדול. ולאו מילתא היא דילמא אתי למיסרך להרגיל עצמם שיחמוד לבם את השכר:
1
ב׳[שם]
מתני' אומר אדם לחבירו נכש עמי היום ואני אנכש עמך למחר. עדר עמי היום ואני אעדור עמך למחר ולא יאמר נכש עמי ואעדור עמך אעדר עמי ואנכש עמך כל ימי גריד אחד ולא דקדקו בדבר לחוש שמא יום אחד יהא ארוך מחבירו או קשה מחבירו אלא מותר לומר עדור עמי ביום זה של גריד ואעדור עמך ביום פלוני של גריד ומהו גריד לשון יובש שהארץ יבשה ואין גשמים יורדין וכל ימי רביעה חשובין אחד. ולא יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה שימי רביעה קשין למלאכה בשדות:
מתני' אומר אדם לחבירו נכש עמי היום ואני אנכש עמך למחר. עדר עמי היום ואני אעדור עמך למחר ולא יאמר נכש עמי ואעדור עמך אעדר עמי ואנכש עמך כל ימי גריד אחד ולא דקדקו בדבר לחוש שמא יום אחד יהא ארוך מחבירו או קשה מחבירו אלא מותר לומר עדור עמי ביום זה של גריד ואעדור עמך ביום פלוני של גריד ומהו גריד לשון יובש שהארץ יבשה ואין גשמים יורדין וכל ימי רביעה חשובין אחד. ולא יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה שימי רביעה קשין למלאכה בשדות:
2
ג׳[שם ע"ב]
מתני' ר"ג אומר יש ריבית מוקדמת ויש ריבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות ממנו והיה משלח לו ואומר בשביל שילויני זה הוא ריבית מוקדמת. לוה הימנו והחזיר לו מעותיו והיה משלח לו ואומר בשביל מעותיך שהיו בטלים אצלי זו היא ריבית מאוחרת:
מתני' ר"ג אומר יש ריבית מוקדמת ויש ריבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות ממנו והיה משלח לו ואומר בשביל שילויני זה הוא ריבית מוקדמת. לוה הימנו והחזיר לו מעותיו והיה משלח לו ואומר בשביל מעותיך שהיו בטלים אצלי זו היא ריבית מאוחרת:
3
ד׳[שם]
מתני' ר' שמעון אומר יש ריבית דברים לא יאמר לו דע כי איש פלו' בא ממקום פלו'. תניא ר' שמעון בן יוחי אומר מנין לנושה בחבירו מנה ולא היה רגיל ליתן לו שלום שאסור להקדים לו שלום ת"ל נשך כל דבר אשר ישך אפילו דיבור אסור:
מתני' ר' שמעון אומר יש ריבית דברים לא יאמר לו דע כי איש פלו' בא ממקום פלו'. תניא ר' שמעון בן יוחי אומר מנין לנושה בחבירו מנה ולא היה רגיל ליתן לו שלום שאסור להקדים לו שלום ת"ל נשך כל דבר אשר ישך אפילו דיבור אסור:
4
ה׳[שם]
מתני' ואלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וחכמים אומרים אף הסופר. עוברין משום בל תתן את כספך לא תתן לו בנשך. ומשום בל תקח ממנו. ולא תהיה לו כנושה. ולא תשימון עליו נשך. ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך. אמר אביי מלוה עובר בכולן דחשיב במתני' דהוא נותן בנשך בשעת הלואה והוא לוקח בשעת פרעון. והוא לו כנושה כשתובעו ודוחקו. והוא שם עליו בשעת פיסוק התנאי ונותן מכשול לפני הלוה להעבירו על לא תשיך לאחיך שהוא אזהרה ללוה. לוה עובר משום לא תשיך לאחיך ולאחיך לא תשיך ולפני עור לא תתן מכשול. וערב ועדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך:
מתני' ואלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וחכמים אומרים אף הסופר. עוברין משום בל תתן את כספך לא תתן לו בנשך. ומשום בל תקח ממנו. ולא תהיה לו כנושה. ולא תשימון עליו נשך. ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך. אמר אביי מלוה עובר בכולן דחשיב במתני' דהוא נותן בנשך בשעת הלואה והוא לוקח בשעת פרעון. והוא לו כנושה כשתובעו ודוחקו. והוא שם עליו בשעת פיסוק התנאי ונותן מכשול לפני הלוה להעבירו על לא תשיך לאחיך שהוא אזהרה ללוה. לוה עובר משום לא תשיך לאחיך ולאחיך לא תשיך ולפני עור לא תתן מכשול. וערב ועדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך:
5
ו׳[שם]
אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא בעדים עובר משום לפני עור לא תתן מכשול. רשב"ל אומר גורם קללה לעצמו כשתובעו וזה כופר, הכל מקללין אותו ואומרים שהוא על צדיק עתק. א"ל רבנן לרב אשי מקיים רבינא כל דאמור רבנן שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא נשדר לי מר עשרה זוזי דאיתרמי לי קטינא דארעא למיזבן. שלח ליה נייתי מר סהדי ונכתוב שטרא. שלח ליה אפי' אנא נמי. שלח ליה כ"ש מר דטריד בגירסיה ומישתלי וגורם קללה לעצמו:
אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא בעדים עובר משום לפני עור לא תתן מכשול. רשב"ל אומר גורם קללה לעצמו כשתובעו וזה כופר, הכל מקללין אותו ואומרים שהוא על צדיק עתק. א"ל רבנן לרב אשי מקיים רבינא כל דאמור רבנן שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא נשדר לי מר עשרה זוזי דאיתרמי לי קטינא דארעא למיזבן. שלח ליה נייתי מר סהדי ונכתוב שטרא. שלח ליה אפי' אנא נמי. שלח ליה כ"ש מר דטריד בגירסיה ומישתלי וגורם קללה לעצמו:
6